נעם התחיה

בס"ד דעת תורה, אמונת חכמים ופסיקת הלכה ניתן לקרוא את השיעור גם כקובץ בקישור זה לא מעט פעמים יוצא לנו להיתקל בפשקווילים בשם מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, במודעה בעיתון או במכתב רבנים שכותרתו "ועשית ככל אשר יורוך". לעניינים אלה מדביקים גם את השם "דעת תורה" שאחריה אין להרהר או לשאול אלא יש לפעול לפיה. הדבר בא לא רק במרחב הציבורי אלא גם ברשות היחיד: אנשים מתייעצים עם הרב בנושאים מנושאים שונים, חלק בנושאים הלכתיים וחלק בנושאים שאינם כאלה במטרה ללכת אחר הוראתו של הרב. המקור לביטוי דעת תורה מופיע בגמרא [1] בסוגיה העוסקת בגיד הנשה. לדעת רבי יהודה גיד הנשה נוהג רק בירך אחת, "והדעת מכרעת את של ימין", שנוהג בירך הימנית דווקא. על דברים אלה מקשה הגמרא: " איבעיא להו: מיפשט פשיטא ליה לרבי יהודה, ומאי 'דעת' – דעת תורה, או דילמא ספוקי מספקא ליה ומאי 'דעת' – דעת נוטה? " – דעת תורה במובן זה היא דעת התורה לעומת דעת נוטה שמשמעותה היא דעתו האישית של רבי יהודה. אנו רואים שהשימוש בביטוי דעת תורה בסוגיה זו שונה משימושו בימי