נעם התחיה

  בס"ד אחד המושגים המרכזיים ביהדות הוא מושג העולם הבא. אותו עולם עתידי אליו נגיע באחרית הימים ולאחר תחיית המתים ובו נקבל שכר על מעשנו בעולם הזה. אך מה שמוזר הוא שאין אנו מוצאים איזכור מפורש של העולם הבא בתורה. ובאמת, בשאלה זו עוסקים גדולי הדורות במשך השנים וביניהם המהר"ל מפראג. התשובה הראשונה אותה מביא אומרת שהסיבה לכך היא שהעולם הבא נמצא מעל לעולם המושגים של האדם [1] :" אבל שיזכר עולם הבא מצד עצמו, לא מצד הנמצא בעולם הזה, לא יתכן, מפני שהעולם הבא מצד עצמו נבדל מן האדם שהוא בעולם הזה, וכמו שהוא נבדל מן האדם כך נבדל מהשגתו ואין חבור לנביא לשם ואיך יתנבא עליו, וזהו הפירוש האמתי מה שלא נזכרו דברים אלו בתורה ובנביאים ". אך הוא מביא תשובה נוספת שבמבט ראשון נשמעת מאוד מפולפלת. על מנת להבין תשובה זו יש להקדים ולהבין שני מושגים בהם משתמש: סיבה עצמית ביחס לעולם הבא וסיבה מקרית. כדי להסביר זאת הוא מביא משל [2] לבנאי שבנה בית. הבנאי הוא זה שבונה את הבית או ליתר דיוק, הוא זה שמחבר את העצים, מעמיד את האבנים ומניח את הרעפים. ברגע שסיים לבנות את הבית הוא יכול לעבור לפרויקט הב...

בס"ד לפניכם רשימת קישורים לשיעורים שהועברו בספר נר מצווה למהר"ל מפראג. כל השיעורים כתובים ומוקלטים, מוזמנים לקרוא ולהאזין 😃 השיעורים בספר נר מצווה למהר"ל מפראג, לע"נ סבי שלמה בן זיסו. שיעור 1 מיהו המהר"ל? הקדמה לספר נר מצווה שיעור 2 מהו כבוד ה'? הקב"ה צריך שיכבדו אותו? שיעור 3 המהר"ל, פיתגורס ותורת הסוד שיעור 4 האם העברית היא השפה בה נברא העולם? מה פירוש הביטוי "לשון הקודש" ומדוע הרמב"ם ורבי יהודה הלוי חלוקים בנושא זה? ומה בכלל הרעיון של גימטריה? השיעור עוסק בדרשה של המהר"ל שנראית במבט ראשון מאוד תמוהה, ומנסה לפצח את המסר אותו מעביר לנו המהר"ל. שיעור 5 מה משמעות שמות ה'? למה ארבעת המלכויות נמשלות דווקא לחיות שעולות מהים? והאם למשולש יכולות להיות יותר מ-180 מעלות? שיעור 6 השיעור עוסק בחלום נבוכאדנצר: מדוע ראה את ארבעת המלכויות בתור חלקים של פסל בצורת אדם? מהו "צלם א-לוקים" לפי המהר"ל? במה הוא חולק על הרמב"ם ומדוע? שיעור 7 בבל ופרס, האריה וה...

בס"ד < לשיעור הקודם להאזנה לשיעור לחץ כאן אנו ממשיכים את סדרת השיעורים על ספר נר מצווה למהר"ל לעילוי נשמת סבי שלמה בן זיסו. המהר"ל עובר לדון באבן אותה רואה נבוכדנצר בחלומו: " וכאשר ראה נבוכדנצר הרשע המלכויות שהם גם כן בצורת אדם אין כוח לבטל כוח אלו ארבע מלכויות רק על ידי שאמר (דניאל ב, לד) חזה הוית עד די התגזרת אבן די לא בידין ומחת לצלמא על רגלויה די פרזלא וחספא, והדקת המון . ובמדרש: אבן זה יעקב דכתיב (בראשית מט, כד) משם רעה אבן ישראל. ופירוש זה, כי לגודל הכוח שיש לארבע מלכויות אלו, שנתן השם יתברך לאלו ארבע מלכויות כוח אדם, אשר לאדם נתן השם יתברך לו הממשלה כמו שהתבאר, " – אחד הדברים המייחדים את האדם הוא השלטון שניתן לו. הוא שולט ביצורים החיים ויכול לרתום אותם למשימותיו, לאכול אותם, לשמור עליהם ועוד. יכולתו של האדם היא כל כך גדולה עד ששולט גם בחלקים יותר רוחניים ועמוקים בחייו. זה מתבטא בשני צדדים: בצד הנגלה בתור השקפות עולם, יצירת מוטיבציות והנעת מהלכים שמשפיעים על סדר היום העולמי. דוגמא לדבר ניתן להביא מהמדיה התקשורתית, אשר י...

בס"ד < לשיעור הקודם       לשיעור הבא > להאזנה לשיעור לחץ כאן אנו ממשיכים בסדרת השיעורים לעילוי נשמת סבי, שלמה בן זיסו. כעת מביא המהר"ל מדרש שמדגיש את צד ההעדר שבמלכות הרביעית על פני שאר המלכויות. כל המלכויות משבחות ומקלסות את הקב"ה חוץ מהמלכות הרביעית. וזה שאמר במדרש (ויקרא רבה יג, ה) : דבר אחר, את הגמל, זו בבל, כי מעלה גרה הוא, שמקלסת להקב"ה (= משחק מילים של מעלה את גרונו) . ר' ברכיה ור' חלבו בשם ר' ישמעאל בר נחמן, כל מה שפרט דוד כלל אותו רשע בפסוק אחד, שנאמר (דניאל ד') כען אנה נבוכדנצר משבח ומרומם ומהדר למלך שמיא, משבח, (תהלים קמז) שבחי ירושלים את ה', ומרומם (שם ל) ארוממך ה', ומהדר (שם קד) ה' אלוקי גדלת מאוד הוד והדר לבשת, די כל מעבדוהי קשוט (=שכל פעולותיו אמת) , (שם קלח) על חסדך ועל אמתך, די כל ארחתיה דין (שם צו) (=שכל אורחותיו דינים) ידין עמים במישרים, ודי מלכין בגוה (שם צג) (=ושהמלכות אצלו) ה' מלך גאות לבש, יכל להשפלה (שם עה) (=יכול להשפיל) וכל קרני רשעים אגדע. ואת השפן, זו מדי, כי מעלה גרה הוא,...

בס"ד < לשיעור הקודם     לשיעור הבא > לשמיעת השיעור לחץ כאן אנו ממשיכים בסדרת השיעורים לעילוי נשמת סבי, שלמה בן זיסו. המהר"ל מביא כעת מדרש שעוסק במלכות אדום. המדרש מבוסס על פסוק מספר ירמיה שמספר על הפורענות והסיבה לפורענות שהביא הקב"ה על ירושלים. הוא שואל:   הסתובבו ברחובות ירושלים, האם יש מישהו שעושה משפט צדק שבזכותו אוכל להצילם? – הם נשבעים לשקר, ממאנים לקחת מוסר. גם הגדולים "יחדו שברו עול, ניתקו מוסרות", לכן: " עַל-כֵּן הִכָּם אַרְיֵה מִיַּעַר, זְאֵב עֲרָבוֹת יְשָׁדְדֵם--נָמֵר שֹׁקֵד עַל-עָרֵיהֶם, כָּל-הַיּוֹצֵא מֵהֵנָּה יִטָּרֵף:  כִּי רַבּוּ פִּשְׁעֵיהֶם, עָצְמוּ מְשֻׁבוֹתֵיהֶם. " המדרש דורש את הפסוק הזה. " ובמדרש (ויקרא רבה יג, ה) : הוא דעתיה דר' יוחנן, דאמר ר' יוחנן (ירמיה ה, ו) על כן הכם אריה מעיר זו בבל, זאב ערבות ישדדם זו מדי, נמר שוקד על עריהם זו יון, כל היוצא ממנה יטרף זו אדום (שימו לב שאדום אינה מתאפיינת בחיה מסויימת) , למה, כי רבו פשעיהם עצמו משובותיהם. חזה הוית (=הייתי רואה) וארו אחרי (=והגיע...