רשומות

הנר שבערפל

  בס"ד הגמרא במסכת שבת [1] עוסקת בשאלה מהו הזמן של בין השמשות, אותה נקודה שהערב מגיע ואין זה יום, אך גם זה אינו לילה. תוך כדי הדיון היא מספרת על דו שיח בין רבא לשמש שלו: " אמר ליה רבא לשמעיה (לשמש שלו) אתון דלא קים לכו בשיעורא דרבנן אדשימשא אריש דיקלי אתלו שרגא ביום המעונן מאי במתא חזי תרנגולא בדברא עורבי אי נמי אדאני " - אתם, אומר רבא, שלא יודעים לחשב את הזמן המדוייק של בין השמשות, תשתמשו בסימן הבא: כאשר את החמה נמצאת בראשי הדקלים הדליקו את נרות השבת (מזכיר את זמן תפילה נעילה). אבל מה עושים ביום מעונן, כשהשמש אינה נראית? אם אתם בעיר, הביטו בתרנגול; ואם אתם בשדה, הביטו בעורב. כאשר התרנגול או העורב עומדים על הקרקע, זהו סימן שהגיע הזמן להדליק את נרות השבת. אפשרות נוספת למקרה שאתם בשדה: חפשו עשב שנקרא אדאני. מה שמיוחד בעשב הזה הוא שבמהלך היום הוא פונה בתנועה סיבובית כלפי החמה ובערב הוא מתכופף כלפי מערב. אם אתם רואים אותו מתכופף כך, סימן שהגיע הזמן להדליק נרות שבת. רש"י מציין שמדובר על צמח שנקרא מלוו"א - כלומר חלמית או בשמו המוכר יותר "חוביזה". ד...

בחירות תשפ"ז

בס"ד  אם אנחנו רוצים ללמוד על מצבה המוסרי הנוכחי של המדינה שלנו, אל לנו להסתכל על הצהרות מנהיגנו או סיסמאות כאלו ואחרות. דווקא הפרסומות, בטלוויזיה, בעיתונים ובאינטרנט, עשויות ללמד אותנו לא מעט על החברה שבה אנו חיים. הרי מטרתן של הפרסומות היא לגרום לנו לקנות מוצרים או לרכוש שירותים ועל מנת לעשות זאת הן צריכות למצוא את עולם התוכן שמדבר לכמה שיותר אנשים, תופס את תשומת הלב שלהם ויוצר אצלם הזדהות עם מושא הפרסום. חשבו על פרסומות לשירות בתי הסוהר, למשטרה או לשירות הלאומי, אנו רואים כיתוב בולט וגדול הנושא את המסר של שירות עם משמעות, שירות עם ערכים. כעת, חישבו כיצד בנויה פרסומת למותגי ביגוד או לבנק. הפרסומות משקפות את מה שהחברה מוכנה להקשיב לו ואת מה שמניע אותה, לטוב ולרע. אותו עיקרון נכון גם לתעמולת הבחירות. מושקע הון רב כדי לשכנע אותנו להצביע למועמד זה או אחר, אולם אם נתבונן במסרים עצמם, מעבר לזהות המפלגות, נוכל ללמוד מה עובר על העם שלנו. למשל, קל לראות שהקמפיינים של רוב המפלגות מכל קצוות הקשת הפוליטית מתבססים על פחד. פחד מעליית השמאל או מהישארות הימין, מבידוד עולמי או מפלישה, ממהפכ...

אין דוחין נפש מפני נפש

בס"ד ב־31 ביולי 1945 נתן נשיא ארצות הברית, הארי טרומן, את האישור הסופי להטלת פצצת האטום על הירושימה וב־6 באוגוסט הוטלה הפצצה. באותם ימים עמדה בפני ההנהגה האמריקאית דילמה קשה. צבא ארצות הברית תכנן פלישה רחבת היקף ליפן, שהייתה צפויה לגבות קורבנות רבים בקרב החיילים האמריקאים והאזרחים והחיילים היפנים. מנגד, בעקבות הצלחת ניסוי "טריניטי", הניסוי האטומי הראשון, העריך טרומן שהטלת הפצצה תביא לכניעה יפנית ותחסוך את חייהם של רבים, אף שהיא עצמה תגבה קורבנות לא מעטים בכלל, אך הרבה פחות מאשר מבצע הפלישה. האם פעל טרומן כשורה? האם מותר למנהיג לקבל החלטה צבאית שהוא מעריך שתציל חיים רבים, כאשר הוא יודע שהיא תביא למותם של חפים מפשע? והאם אפשר להכריע בשאלות כאלה באמצעות חשבון פשוט של מספר החיים שיינצלו לעומת מספר החיים שיאבדו? אין הכרח שההחלטה על הירושימה הייתה זהה לאחד מהמקרים שבהם נדון. היא משמשת אותנו כנקודת מוצא לשאלה רחבה יותר: האם תוצאה שמצילה חיים רבים יכולה להצדיק כל אמצעי, או שגם לדרך שבה מצילים חיים יש גבולות? השיעור גם לא ינסה להכריע בהחלטה ההיסטורית הזאת, אבל היא מזמינה אותנו לע...

האם אנו מצווים לפעול למניעת הכחדתם של בעלי חיים

  בס"ד לפני מספר שבועות ביקרתי עם בתי בספארי ברמת גן. בין בעלי החיים שראינו, פגשנו גם נמר הנמצא בסכנת הכחדה חמורה. רק כ־400 פרטים ממינו נותרו בעולם, ומאמצים רבים מושקעים בניסיון למנוע את היעלמותו מן הטבע. המפגש הזה עורר בי שאלה: מה יש ליהדות לומר על הניסיון להציל מיני בעלי חיים מהכחדה? האם זו רק יוזמה סביבתית מבורכת, או שמא יש כאן ערך מוסרי, ואולי אפילו חובה דתית ? הכחדת מינים היא תופעה המלווה את עולם החי לאורך ההיסטוריה. מינים נעלמים מסיבות שונות, ובהן שינויים סביבתיים, ציד, הרעלות והרס בתי גידול. אלא שבתקופה המודרנית, פעילות האדם מאיצה את התהליך ומעמידה מינים רבים בסכנת היעלמות . גם בארץ ישראל אפשר לראות את ממדי התופעה. ישנם בעלי חיים שנעלמו מנופי הארץ, אך עדיין קיימים במקומות אחרים בעולם, כמו ההיפופוטם ותנין היאור. אחרים נכחדו לחלוטין, ובהם יען הנגב, שנעלם מן האזור לפני כמאה שנה, ומיני דגים מסוימים. גם שור הבר, שהתקיים בעבר בארץ ישראל, נכחד לבסוף מן העולם כולו, כשהפרט האחרון הידוע מת בשנת 1627 . וכאן מתחדדת השאלה: האם התורה וחז״ל מתייחסים לאחריותו של האדם למנוע את הכחדת...

האם ההצלה של טיסת פליי דובאי היתה נס?

  כשטייס משנה מתנפל על הקברניט בגרזן באמצע הטיסה, המטוס צולל בחדות 17,000 רגל בפחות מדקה, ורק בזכות תושייה יוצאת דופן של הנוסעים והצוות המטוס מצליח לנחות בשלום בסעודיה - הלב של כולנו מחסיר פעימה. כששומעים על ההצלה המופלאה בטיסת 1073 של פליי דובאי, המחשבה הראשונה שנזרקת לחלל האוויר היא: "איזה נס!". אבל כשצוללים לעומק, עולה השאלה: מהו בעצם נס, ולמה הוא נחוץ? אם הקב"ה צפה מראש את כל מה שהיה, הווה ויהיה - מדוע נדרשת התערבות ש"עוקפת" את חוקי הפיזיקה והטבע? האם הנס הוא הוכחה לכוחו של ה', או דווקא הצצה לסוד עמוק יותר על מהות הטבע עצמו? ראשית עלינו להגדיר מהו נס. לכאורה התשובה לשאלה זו פשוטה: נס הוא דבר החורג מגדר הטבע. אבל אם כך אנו מבינים את המושג נס, אנחנו צריכים לשאול: אם כך, מהו טבע? אם לא נבין מהו טבע, לא נדע להבין מהו נס. לפני שננסה להגדיר או להבין מהו טבע נעיר שבשלב זה אנחנו מניחים שהנס והטבע הן שתי "ישויות" שונות הסותרות אחת את השניה, שהרי הגדרנו שנס הוא דבר שחורג מגדר הטבע. אם כך, מהו טבע? - בפשטות, הטבע הוא מערכת החוקים הפיסיים לפיהם ...