נעם התחיה

  בס"ד בסוף ימיו יעקב אבינו מברך את בניו. בברכותיו הוא מתאר את הנקודה הפנימית של כל אחד מהם ובאיזה אופן היא תפגוש אותו בעתיד. כשהוא מברך את יהודה הוא משווה אותו לגור אריה ומרמז על מלכותו העתידית, את דן הוא משווה לנחש ורומז על שמשון שיגאל את עם ישראל מיד הפלישתים וכך עובר אחד אחד עד שמגיע לבנימין. כשיעקב אבינו מברך את בנימין הוא אומר: " בנימין זאב יטרף בבוקר יאכל עד ובערב יחלק שלל " [1] . כותב על כך רש"י [2] : " ניבא על שהיו עתידין להיות חטפנים: "וחטפתם לכם איש אשתו" , בפלגש בגבעה (שו' כא , כא; ראה תנח' ויחי יד); וניבא על שאול , שהיה נוצח באויביו סביב , שנאמר "ושאול לכד את המלוכה וילחם באדום ובמואב וגו' ובכל אשר יפנה ירשיע" (ש"א יד , מז) " – יעקב אבינו רומז על התיקון של מעשה פילגש בגבעה (בעקבות מעשה פילגש בגבעה והמלחמות שבאו לאחר מכן גזרו שלא להתחתן עם שבט בנימין. מכיוון שחששו עם ישראל שנדר זה יגרום להכחדת שבט בנימין מצאו דרך לעקוף את הנדר ולשאת את הנשים) ועל נצחונותיו של שאול המלך. מדוע דווקא על אירועים אלה שם רש...

בעשורים האחרונים, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, נוספה לנוף הישראלי תופעה תרבותית חדשה - חגיגות ה"נובי-גוד", ראש השנה האזרחי. רבים מהעולים הביאו עימם מסורת זו של התכנסות משפחתית סביב עץ אשוח מקושט ("יולקה"), הענקת מתנות, סיפורים על "דד-מורוז" (סבא חורף) וציון המעבר בין השנים האזרחיות. ונשאלת השאלה, האם מותר לנו להשתתף בחגיגות אלה? שאלה זו מצטרפת לשאלה יותר כללית, האם מותר לנו לחגוג חגים אזרחיים כמו חג ההודיה האמריקאי? האם הנובי גוד נמצא באותו מעמד הלכתי של חג ההודיה? בשיעור זה אנסה להציע כיוון הלכתי בעניין. מטבע הדברים ומהיותו קצר הוא אינו מקיף את כל החומר בנושא. נתחיל את הדיון בהתייחסות לחג ההודיה. מאורע זה הוא אזרחי במובהק. חג ההודיה הוא חג אמריקאי מסורתי שמקורו במאה ה-17, כאשר המתיישבים הראשונים (הידועים כ"אבות האומה") הגיעו מאנגליה לאמריקה. לאחר חורף קשה במיוחד, ובעזרת האינדיאנים המקומיים, הם הצליחו לגדל יבול ראשון. בסתיו 1621, הם חגגו את הצלחת היבול יחד עם האינדיאנים בסעודה משותפת שנמשכה שלושה ימים, והודו לא-ל על השפע ...

  בס"ד חג חנוכה, חג האור, החג בו ניצחנו את היוונים ונעשה נס פך השמן. אך מה הקשר בין שני הניסים? תמיד חשבנו שאנחנו מבינים איך העולם עובד, אבל בתחילת המאה ה-20 הגיעה תורת הקוונטים ושברה את הכלים. היא חשפה עולם זעיר ומסתורי, עולם של אטומים וחלקיקים תת אטומים שמתנהגים בצורה מוזרה לחלוטין. תורה זו, ששינתה את כל מה שחשבנו על המציאות, אינה תיאוריה מדעית מופשטת גרידא, אלא גם הכוח המניע מאחורי הטכנולוגיה המתקדמת שאנחנו משתמשים בה כל יום. הטלפון החכם שלנו, המחשב הנייד והטלוויזיה – כולם כולם מבוססים על השלכות הנובעות מתורת הקוונטים. היא אינה עניין למדענים בלבד, היא חלק מהחיים שלנו, והיא עומדת לשנות את העולם בדרכים שלא נוכל לדמיין. שני פיסיקאים גדולים התווכחו על השאלה מהו האור: אייזיק ניוטון טען שהאור מורכב מחלקיקים. לעומתו הפיסיקאי כריסטיאן הויגינס טען שהאור הוא בכלל סוג של גל. בשנת 1801 הגיע הפיסיקאי אנגלי תומאס יאנג וערך את הניסוי הבא: הוא לקח לוח ועליו שני חריצים. מאחוריו הוא לקח לוח נוסף אטום. לאחר מכן הוא הציב את הלוח המחורץ מול מקור אור והסתכל על הלוח האטום. אם האור מורכב מחלקיקי...

  בס"ד מדוע מדליקים נר חנוכה בבית כנסת [1] ? אנו יודעים שהמצווה היא להדליק נר איש וביתו, אבל אין מקור בדברי חז"ל שעוסק בהדלקת נר חנוכה בבית כנסת. הראשונים עסקו בשאלה זו ונתנו מספר טעמים למנהג זה: א) פרסום הנס : כותב הכלבו [2] " ונהגו בכל המקומות להדליק נר חנוכה בבית הכנסת להוציא מי שאינו בקי ואינו זריז בזאת, כי גם הוא הידור מצווה ופרסום הנס ." וכך כותב הריב"ש [3] : " כיון שעתה שיד האומות תקפה עלינו ואין אנו יכולים לקיים המצוה כתיקונה [להניחה על פתח ביתו מבחוץ], ומדליק כל אחד בפתח ביתו מבפנים, ואין כאן פרסומי ניסא כי אם לבני ביתו בלבד, לזה הנהיגו להדליק בבית הכנסת לקיים פרסומי ניסא ". ב) מפני האורחים : בספר תניא (רבתי) [4] נכתב " ושמא נהגו להדליקה בעבור האורחים, ובעבור מי שלא היה לו שמן להדליק נר חנוכה " וכן כותב בבית יוסף [5] : " ומה שכתב [הטור] שמניחין נר חנוכה בבית הכנסת, נראה שתקנו כן מפני האורחים שאין להם בית להדליק בו, וכמו שתיקנו קידוש בבית הכנסת משום אורחים דאכלו ושתו וגנו בבי כנישתא, וכן כתב הכל בו ". ג) זכר למק...