נעם התחיה

  בס"ד חז"ל לימדו אותנו שבית המקדש השני חרב בגלל "שנאת חינם". המילים האלה מעלות בראשנו תמונה של סכסוכים קטנוניים או חוסר אדיבות ברחובות ירושלים. כשמעמיקים יותר נזכרים בקמצא ובר קמצא. אך כשצוללים אל מקורות התקופה, מגלים מציאות מבהילה בהרבה: זו לא הייתה שנאה סתמית, ואף לא מחלוקת פשוטה בין חלקים שונים בעם, אלא פילוג אידאולוגי עמוק מאוד. אפילו קדושת המקדש וזהות העם הפכו לשדה קרב רעיוני שבו אין מקום לפשרות. דוגמה רדיקלית במיוחד של השבר הזה נחשף במגילת ברית דמשק - טקסט מצמרר שהשתמר במערות קומראן ובגניזת קהיר. המגילה חושפת כת קיצונית ומסתורית, שראתה בממסד הדתי בירושלים חילול הקודש, ובשאר העם - בוגדים שדינם גיהנום. הולדת הכת: "עיוורים המגששים באפלה" סיפורה של הכת מתחיל במשבר רוחני עצום. מחבר המגילה מתאר את נקודת הזמן 390 שנה לאחר חורבן הבית הראשון (ראשית התקופה החשמונאית), קבוצה של "אנשים אשמים" מישראל ומכהונת אהרון החלה להבין שמשהו השתבש לחלוטין. במשך 20 שנה, כך נכתב, הם גיששו את דרכם כעיוורים בתוך החושך - חיפשו דרך אלוהית אמיתית ולא מצאו. התפ...

  בס"ד באגדות החורבן המופיעות במסכת גיטין מסופר על חורבן ביתר (תרגום לאחר הציטוט) [1] : " אשקא קא דריספק חריב ביתר דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא ינוקתא שתלי תורניתא וכי הוו מינסבי קייצי להו ועבדו גננא יומא חד הוה קא חלפא ברתיה דקיסר אתבר שקא דריספק קצו ארזא ועיילו לה אתו נפול עלייהו מחונהו אתו אמרו ליה לקיסר מרדו בך יהודאי אתא עלייה " - על יצול (מוט) של אופן עגלה, חרבה ביתר. שהיה מנהג בביתר שכאשר נולד תינוק, היו שותלים ארז, ואם תינוקת, היו שותלים תורנית (סוג של עץ שיטה או ברוש). וכאשר היו נישאים, היו קוצצים את העצים ועושים מהם חופה . יום אחד עברה בתו של קיסר רומי באיזור ונשבר אופן מרכבתה. קצצו משרתיה ארז מאותם העצים כדי לתקן את המרכבה. באו בני ביתר, התנפלו על משרתי הקיסר והכו אותם . הלכו המשרתים ואמרו לקיסר: "מרדו בך היהודים!" ובא עליהם הקיסר למלחמה. ממשיכה הגמרא ומתארת את חורבן ביתר: " 'גדע בחרי אף כל קרן ישראל' אמר רבי זירא אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: אלו שמונים אלף קרני מלחמה שנכנסו לכרך ביתר בשעה שלכדוה והרגו בה אנשים ונשים וטף...

  בס"ד דמיינו שאתם מקבלים בשורה מדהימה: קיבלתם ציון מושלם במבחן קשה, או שמצאתם את עבודת החלומות שלכם. מה הדחף הראשוני שלכם? לרוץ לספר לחבר'ה, או לשמור את זה קרוב לחזה כדי "לא לפתוח פה לשטן"? הפחד מפני עין הרע מלווה את התרבות האנושית והיהודית מראשית הזמן. אבל מה באמת קורה שם? האם יש כאן אנרגיה שלילית פיזיקלית שנשלחת מהעין, או שמדובר בתוצר לוואי של קנאה, תחרותיות וחוסר ביטחון עצמי? בשיעור זה נצא למסע בין ארבע גישות שונות ביהדות - מההלכה הפסוקה ועד לפנימיות הנפש - כדי להבין מהי עין הרע, ובעיקר: איך פועל המנגנון הרוחני והחברתי שמאחוריה . הגישה הראשונה, של המאמינים טוענת כך: יכול אדם להסתכל על האחר באופן כזה שיפגע בשני ממש. הפגיעה יכולה להיות ברכוש או בגוף. אדם הפך לחולה? - עשו לו עין הרע, אדם הפסיד ממון? - זה בגלל עין הרע. ולכן יש להגן על עצמינו, לא לבלוט ולא לספר לאחרים על דברים טובים שקרו לנו. ובאמת, נראה שלגישה הראשונה יש הרבה מקורות, למשל במסכת בבא מציעא [1] : " והסיר ה' ממך כל חולי, אמר רב זו עין. רב לטעמיה (הולך לשיטתו) דרב סליק לבי קברי עבד מאי דעבד (...

  בס"ד מה אם האדם שאתם רואים בראי בכל בוקר הוא רק קצה הקרחון של סיפור מורכב, רחב ועתיק בהרבה משאי פעם העזתם לדמיין? במאה ה-16, בין הסמטאות האפופות מסתורין של צפת, נחשף משהו ששינה לחלוטין את כל מה שחשבנו על הקיום האנושי. לא מדובר בעוד תיאוריה פילוסופית מופשטת, אלא במפת דרכים דינמית שחבויה ממש עכשיו בתוך הגוף שלכם, באנשים שמקיפים אתכם וברגעים שבהם החיים שלכם מרגישים כמו "דז'ה וו" אחד גדול. בשיעור היום נעסוק באחת הסוגיות היותר מדוברות מצד אחד והפחות מובנות מן הצד השני, סוגייה שרק נראית קלה להבנה אך עמוקה לאין ערוך, סוגיית גלגולי נשמות. רעיון הגלגול בתרבויות שונות את הרעיון של גלגול נשמות אנחנו מוצאים במקומות שונים ובתרבויות שונות במהלך ההיסטוריה, נביא אותם על מנת שנוכל להבחין בשוני בינן לבין תפיסת היהדות: בתרבויות המזרח , גלגול נשמות נתפס כמעגל אין-סופי של חיים ומוות. לפי ההינדואיזם, סדר הטבע והסדר המוסרי אחד הם. לכן, כל גלגול נועד לתקן את ה"קארמה" – תוצאות מעשיו של האדם בעבר. מעשים טובים יובילו לגלגול בצורת חיים נעלה יותר, מעשים רעים יובילו לגלגול ב...

  בס"ד בכל מערכת בחירות אנחנו דורשים מהמנהיגים שלנו לקחת אחריות. אנחנו באים אליהם בטענות, מבקרים את החלטותיהם ומצפים מהם לבחור נכון. אבל כאן מסתתר פרדוקס, בספר משלי ישנו הפסוק הבא [1] : " פלגי מים, לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפץ יטנו " - לב המלך הוא כמו נחל, כשם שהאדם יכול לחפור את ערוץ הנחל ולהטות אותו להיכן שירצה, כך הקב"ה מטה את לב המלך לכל מקום שירצה.   לפי זה, האם יש בכלל טעם לבוא אל ראשי הממשלה בטענות? אם הקב"ה הוא המנווט, האם המלך הוא לא רק רובוט בתחפושת של מנהיג? יש לו בחירה חופשית בכלל? על פניו, מפסוק זה אנו למדים שאין למלך בחירה חופשית. הסיבה לכך היא שאף על פי שלאדם הבודד יש בחירה, לאומה אין בחירה אלא הקב"ה מנווט אותה, ומכיוון שהמלך הוא נציג העם, אין לו בחירה חופשית אמיתית. וכך, באמת, אנו מוצאים במפרשים נוספים על פסוק זה [2] . הרלב"ג [3] מביא הסבר נוסף מדוע אין למלך בחירה חופשית: " והנה העיר בזה , כי פעולות המלך ומחשבותיו הם מוגבלות מהשם יתברך , והוא כמו שליח השם יתברך במה שיעשהו מדבר המלכות, וזה כלו הוא מיושר החכמה האלהית. כי...