נעם התחיה

בס"ד [1] נאמר בספר ויקרא [2] : " בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם : ". כאשר אנו יושבים בסוכה אנו זוכרים שהקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים והושיב אותם בסוכות. לפי ההגיון הזה עולה השאלה: מדוע לא נקבע חג הסוכות יחד עם חג הפסח? מה הקשר בין חג הסוכות לבין החודש השביעי, חודש תשרי? נקודה נוספת מעניינת שיש לתת עליה את הדעת. בחג הסוכות, המכונה בתורה גם בשם הפשוט "חג" אנו מצווים על שמחה [3] : " חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ : וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ " – ישנה שמחה יתירה בחג הסוכות על פני שאר החגים, מדוע? כותב הטור [4] : " ואף על פי שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו הזמן לפי שהוא ...

בס"ד בשיעורי ראש השנה עסקנו הרבה בענייני החזרה בתשובה שלנו כפרטים. על מציאת המשמעות בכל מעשה אפילו יומיומי וקישורו לעבודת השם. כעת נעבור לעסוק בנושא התשובה מזווית אחרת. נדגים זאת באמצעות מספר דוגמאות. מי ניצח את מלחמת יום הכיפורים? אם נסתכל באמצעי התקשורת השונים נגלה תמונת מצב עגומה, של הפתעה מוחלטת, של הרוגים רבים וכשלון שנצרב יותר ויותר בתודעה הלאומית שלנו. אבל האם זה באמת המצב? אם נסתכל בנתונים נגלה מיד שלמרות ההפתעה בתקיפת הפתע הניצחון היה מרשים אולי אף יותר ממלחמת ששת הימים: " כך או כך, המערכה הצבאית מציגה תוצאות חד משמעיות לפחות בגזרה הצפונית. הצבא הסורי הוכרע, חד וחלק. הוא נכשל בכל משימותיו האופרטיביות, אולי למעט הרס לולי העופות בקיבוץ רמת מגשימים. לא עלה בידו לכבוש ולו מוצב אחד מעבר למוצב החרמון ומפקדיו שגו שגיאות חמורות משלא הגיעו אל גשרי הירדן כשיכלו לעשות זאת. יחס האבידות היה לרעתם, חיל הים הסורי הובס, דמשק הופצצה, מוצב החרמון נלקח מחדש, הכלכלה הסורית רוסקה. אך החשוב מכל: סוריה איבדה את יכולתה להגן על עצמה. משהגיעה בירתה דמשק לטווח תותחני המילואים של צה"ל ...