נעם התחיה

בס"ד הקדמה רב ניסים גאון אומר בוידוי שלו ליום כיפור (שנקרא על ידי חלק מהקהילות): "את אשר הקלת החמרתי, ואשר החמרת הקלתי". כלומר, רב ניסים גאון רואה בעיה לא רק ביצירת קולא במקום שאין בה צורך אלא גם ביצירת חומרא ללא צורך. חג הפסח ידוע, שלא בטובתו, כחג ה"חומרות". ישנו הרבה מתח ביחס לחג הנובע מההכנות לקראתו. הדבר בא לידי ביטוי בנקיונות הבית, בקניות הרבות לקראת החג, בחג עצמו בהרגשה ש"אין מה לאכול" ובכל ה"חומרות" שמרגישים שקיימות. ה"חומרות" נוצרו עקב הרצון ליצור סייגים לאיסורים או כהנהגות שאמורות לקדם אצל הנוהג אותן את יראת השמים. עם זאת, ישנן חומרות שאין להן מקום, וגם בחומרות שיש להן יש צורך לדעת מתי לנהוג אותן ומתי לא (כדברי הכלל בגמרא [1] : שלא תהיה "חומרא דאתי לידי קולא" – כלומר, שהחומרא תיצור קולא במצווה אחרת). ביחס לפסח נוצר בלאגן שלם בין ההלכות עצמן לבין החומרות. בנוסף, נוצרו בדור האחרון סוגים של חומרות שאין להן מקור כלל ובכל זאת הן נחשבות בטעות כהלכה מקובלת (כשרות לפסח לאקונומיקה למשל – ר' אברום שפירא

בס"ד הלכות פסח  שיעור 1 -  פתיחה להלכות פסח שיעור 2-  האם יש להחמיר ולהתענות תענית בכורות שיעור 3 -  האם ניתן להתפלל במניין מוקדם ובכך להקדים את תחילת הסדר שיעור 4 -  קדש, דין מי שאסור בשתיית יין או מיץ ענבים,חיוב נשים בארבע כוסות ועוד שיעור 5 -  מתי יש להסב בליל הסדר ומה דין מי שלא היסב " שיעור 6 -  דין מי שברך בטעות ב " רחץ שיעור 7 -  על מה צריך להקפיד בעת אכילת הכרפס שיעור 8 -  מתי ניתן לקצר את אמירת המגיד ואלו קטעים לומר שיעור 9 -  צורת אכילת המצה

בס"ד נסיון ההתנקשות השופט שלוּוה במשמר חמוש מצא אותו מחזיק שעון ופתיל השהיה באחד המרתפים מתחת לבית הלורדים הבריטי. מאוחר יותר באותו יום, החמישי בנובמבר 1605, התגלו שלושים ושש חביות נפץ ובתוכן 2.5 טון של אבקת שריפה שמטרתן היתה לרצוח את המלך ג'יימס הראשון ורוב האצולה באמצעות פיצוץ בניין הפרלמנט הבריטי בטקס פתיחת הפרלמנט. באחת לפנות בוקר הובא אותו האיש, גאי פוקס, לחדר השינה של המלך שם התאספו המלך וכל חברי הממשלה, הודה בתוכנית זו וב-31 לינואר 1606 הוצא להורג עם קושרים נוספים. בעקבות כך נחקק חוק בפרלמנט הבריטי בהוראתו של ג'יימס הראשון, שבכל שנה ה-5 בנובמבר יחגג כ"יום שמחה לזכר הצלתנו". ביום זה נהגו להדליק מדורות ולשרוף בובה בדמותו של גאי פוקס [1] . עוד דבר שנשתמר כמסורת הוא המנהג שלפני כל טקס של פתיחת הפרלמנט, נוהגים אנשי המשמר לערוך חיפוש טקסי אחר מטעני חבלה. מטרת יום זה היא גם ללמד על החומרה של הבגידה במלך ולכן לילה זה נקרא גם Gunpowder Treason Day - ליל המזימה . המלך ג'יימס דרש, ולא בכדי, לחגוג את המאורע ולא רק ללמוד אותו וזאת בכדי שהוא יישאר חקוק

בס"ד "אני מאמין משום שזה לא הגיוני" [1] , "כך ראיתי עד כמה גדול הצורך שאכנס לתוך החשיכה...מעבר ליכולת התפיסה של התבונה ושם לחפש את האמת, במקום שבו אני פוגש את הבלתי אפשרי" [2] . אחת השאלות הגדולות איתה מתמודדת היהדות היא שאלת הידיעה והבחירה: אם הקב"ה אינסופי ובלתי מוגבל משמע שהוא יודע את כל מה שהיה הווה ויהיה, אם כך כיצד יש לאדם בחירה חופשית והרי הקב"ה ידע מראש מה יעשה האדם? (ואם אין לאדם בחירה חופשית אי אפשר לבוא אליו בטענות אם עשה עבירות או לחילופין, אי אפשר לתת לו שכר על מעשיו). אין מטרתו של שיעור זה לנסות לענות על שאלה זו אלא להשתמש בה ככלי ולהגיע מתוכה למסקנה הנוגעת לציטוטים הנ"ל. רק אעיר שאנו נראה בשיעור את ההתמודדות של היהדות והנצרות עם שאלה זו, אך לא את האסלאם. הסיבה לכך היא שרוב המאמינים באסלאם, כלומר הסונים, אינם מאמינים שיש בכלל בחירה חופשית. אמונה זו נובעת מהשפעתה של כת האשעריה שהאמינו שהכל "מכתוב", הכל נגזר בידי הא-ל. ישנן תשובות שונות לשאלה זה, אך היא עומדת איתנה בעינה. אנו נראה את דברי הרמב"ם בנושא