נעם התחיה

 בס"ד < לשיעור הקודם         לשיעור הבא > לצפיה בשיעור לחצו כאן להאזנה לשיעור לחצו כאן בשיעור הקודם למדנו על ארבע הזרמים המרכזיים של הפילוסופיה במהלך הדורות: אריסטו, האמפיריציזם, הרציונליזם ושיטתו של קאנט. בשיעור זה נעבור לדון במאפיינים של מחשבת גדולי ישראל במהלך הדורות. ג. ההגיון האסכולי הפלוסופיא הדתית היהודית הספרדית, המעריצה את ההגיון, אינה יודעת אלא את ההגיון המערבי האסכולי, שמסגולת ההגיון היוני בו, הנתון בהעתקות עבריות, כמו מילות ההגיון לרמב"ם. בהבדל מההגיון העברי הנתון במדות שהתורה נדרשת בהן, שערכו פחות בעיניה, כהגיון המקומות, הנצוחיים, או היקשי ההלצה, לפילוסוף. ההגיון האסכולי – כלומר הסכולסטיקה. סכולסטיקה היא כינוי לשיטת הלימוד הפילוסופית ששלטה בימי הביניים. אם עד לתקופת ימי הביניים היו לומדים פילוסופיה כמו שלמדו הנזירים הנוצרים – כלומר לקרוא כתבים עתיקים בלי שום הסתמכות על עקביות לוגית, הרי שצורת הלימוד הסכולסטית השתמשה בלוגיקה על מנת לענות על שאלות עמם התמודדו. שיטה זו היתה נפוצה מאוד בימי הביניים ובמיוחד בתחום הדתי-תיאולוגי. השיטה עבדה באופן כזה שהיו

 בס"ד < לשיעור הקודם   לשיעור הבא > לצפיה בשיעור לחצו כאן להאזנה לשיעור לחצו כאן בפסקא א' דיבר איתנו הרב הנזיר על נושא הספר, והגדיר מהו ההגיון השמעי ויותר חשוב מהו לא , הוא לא עיוני. הוא גם הציב בפנינו את המתודה בה ישתמש: בחינת סגנון המחשבה היהודי לאורך הדורות בעולם הנגלה ובעולם הנסתר, הקשבה לתהליכים הפנימיים המצויים בו ובחינה כיצד הם באים לידי ביטוי בפועל דרך אופן הלימוד, צורת החשיבה והקווים המנחים שלה. בפרקים הבאים של ה"ראש דבר" בונה הרב סולם שרגליו מוצבות בעולם הזה, בסוגי הלימוד וההגיון, וראשו בנבואה. הוא יתחיל לתאר לנו כיצד חכמי אומות העולם חוקרים ולומדים את העולם ויעבור לחכמי ישראל המשתמשים באותה שיטת לימוד. לאחר מכן ימשיך ויסביר באופן כללי כיצד שיטת ההגיון העברי באה לידי ביטוי בפילוסופיה היהודית, בלימוד התורני ובעולם הסוד. בשלב הבא ידבר על רוח הנבואה. מפיסקה ח' עד סוף הראש דבר יסביר כיצד השמעיות באה לידי ביטוי מעשי. זאת יעשה באמצעות ביאור המושג: "מפי השמועה" (כפי שאנו רגילים לומר: מפי השמועה למדו, תא שמע וכד'), כיצד זה בא לידי ביטוי

 בס"ד < לשיעור הקודם      לשיעור הבא > לצפיה בשיעור לחצו כאן להאזנה לשיעור לחצו כאן [1] בשיעור הקודם הצגנו בצורה באופן כללי ובצורה סכמתית את האופן שבו מסביר עמנואל קאנט כיצד אנו תופסים ומבינים את העולם. בתחילה החושים מקבלים קלטים רבים מכל הסובב אותנו. לאחר מכן הקלטים הללו מחולקים לאובייקטים באמצעות האינטואיציה שלנו (מה שקאנט מכנה – שכל אינטואיטיבי, שכל מסתכל). שני חלקים אלו מכונים בשם חושניות. על גבי זה מתבצעת עבודת ההגיון: השכל שמצמיד את המושגים לאובייקטים, התבונה שבונה מתוך המושגים כללים ועקרונות. לאחר שלבים אלו מגיע תורם של השיפוטים וההצדקות. הסברנו שהרב הנזיר לוקח את החלק של האינטואיציה ומחליף אותו בשמיעה. אנו מצפים שבעקבות החלפה זו, כל המערכת תקבל גוון שונה. הראייה מייצרת לנו עצמים ברורים - הדברים מוצגים בתודעתי בתור עצמים שאני יכול להצביע אליהם ולהתייחס אליהם. מכיוון שכך קל להצמיד לעצמים אלה מושגים, אני מצביע על משהו ואומר: זה ספר, זה לוח. אבל מה מתרחש כאשר אני שומע משהו? הלכתי בדרך ושמעתי רשרוש בין השיחים, מהו אותו רשרוש? האם זה נחש? חתול? אולי זהו חבר שלי שמנסה ל