הלכות פסח

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז

  בס"ד " מעשה שבא רבי אלעזר (בן ר') שמעון ממגדל גדור מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה עליו מפני שלמד תורה הרבה נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו שלום עליך רבי ולא החזיר לו אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש שמא כל בני עירך מכוערין כמותך אמר לו איני יודע אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית כיון שידע בעצמו שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו נעניתי לך מחול לי אמר לו איני מוחל לך עד שתלך לאומן שעשאני ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית היה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו יצאו בני עירו לקראתו והיו אומרים לו שלום עליך רבי רבי מורי מורי אמר להם למי אתם קורין רבי רבי אמרו לו לזה שמטייל אחריך אמר להם אם זה רבי אל ירבו כמותו בישראל אמרו לו מפני מה אמר להם כך וכך עשה לי אמרו לו אעפ"כ מחול לו שאדם גדול בתורה הוא אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן מיד נכנס רבי אלעזר בן רבי שמעון ודרש לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז ולפיכך זכה קנה ליטול הימנה קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות " סיפ
המשך לקרוא

קול הנבואה - שיעור 10

 בס"ד < לשיעור הקודם לצפיה בשיעור לחצו כאן להאזנה לשיעור לחצו כאן ו. ההגיון השמעי הסודי כוסף געגועי ההגיון השמעי העברי הסודי הוא לקרב ולהעלות לגילוי רוח ההגיון העברי, שלאזנים כרויות ופקוחות הוא נשמע, כרוח הנבואה. פרק זה, המורכב משורה אחת הוא פרק מאוד מסובך. הרב משתמש כאן בסגנון כתיבה שעל פניו אינו תואם לסגנונו הרגיל. השורה הזו נשמעת מליצית מאוד – זאת בניגוד לסגנון הלימודי הרגיל איתו נפגשנו. יש לציין שבשתי הפסקאות הקודמות למדנו שתורת ההגיון העברי השמעי תשמש יסוד או מבוא למשהו אחר. אם זה לבניין הפילוסופיה הדתית בישראל ואם זה למדרשי ההלכה וצורת לימוד הגמרא. אבל בפסקה זו הרב מדבר על כך שההגיון השמעי מבטא רצונות עזים, שיש לו כיסופים וגעגועים למשהו. סגנון כתיבה שירי זה מתאים יותר לראי"ה קוק זצ"ל ופחות לרב הנזיר. באותם המקומות בהם כותב כך בספר קול הנבואה, זה בד"כ העתקות מספרים אחרים. אם קוראים את המשפט הזה בצורה רציונלית, אין לו פשר. כיסופים וגעגועים אינם קשורים להגיון, לצורת חשיבה, אלא לרצון. ההגיון בכלל מתעסק עם הדעת. כרמז לקראת המקום אליו אנו צועדים נעיין בכו
המשך לקרוא

קול הנבואה - שיעור 9

 בס"ד < לשיעור הקודם       לשיעור הבא > לצפיה בשיעור לחצו כאן להאזנה לשיעור לחצו כאן בשיעור הקודם למדנו על התכונות של ההגיון העברי השמעי. למדנו שהוא מתייחס רק לעניינים בעלי השלכה מעשית וכן שמה שמאפיין אותו זה הצורה של משל-נמשל. בנוסף, הסברנו מדוע מידת הקל וחומר איננה קשורה להגיון היווני אלא לצורת לימוד אינדוקטיבית. כעת נעבור להסביר את המשך הפרק. ד. ההגיון השמעי יסוד לפלוסופיא יהודית תורת ההגיון השמעי העברי, בתכונתו הדינית וההמשלית, הנתון במדות שבהן התורה נדרשת, ובהגיון הסודי העברי, בהשואה להגיון היוני, והסטואי, והחדש, תשמש יסוד לבנין הפלוסופיא הדתית היהודית החדשה ברציפותה לדורות הקודמים, ובהמשכה ממקורה הראשון, הנבואי. אומר הרב שתורה ההגיון השמעי העברי, בהשוואה להגיון היווני והסטואי והחדש – תשמש יסוד לבניין הפילוסופיה הדתית היהודית. כלומר אם נשווה את צורך החשיבה של היהדות אל מול צורת החשיבה של אריסטו (יוון), של החכמי הסטואה ושל הרמן כהן (ההגיון החדש), נוכל לבסס את בניין החשיבה היהודי. נעיר מי היו חכמי הסטואה? דבר ראשון צריך להבין שפירוש המילה סטואה הוא: אכסדרה. כלומר מבנה בצו
המשך לקרוא