הלכות פסח

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

היה הקב"ה מאיר לו בלילות בזיקין וברקים

  בס"ד " היה הקב"ה מאיר לו בלילות בזיקין וברקים ".  שם משפחתו של סבי, סבא שלמה, לא היה תמיד אלתר. הוא נולד בל"ג בעומר תר"צ 1930 לזיסו והינדה ארבג'יו שגרו בעיירה סֶוֵון ברומניה. אח ליצחק, ולאחר מספר שנים גם לאריה וראובן (רוביק). משמעות השם ארבג'יו ברומנית היא עגלון, ואכן למשפחת סבו היה עסק של כרכרות וסוסים. בהיותו ילד הוא זוכר את סבו מגיע לביתו במגפיים גבוהים ומבקש משלוימה ואחיו לצחצח לו את המגפיים. בתמורה היה נותן להם חתיכת סוכר ואומר "מאך א ברוכה" – עשה ברכה. יחד עם ילדי העיירה היו לומדים בבית הספר הכללי ואחר הצהריים היו הולכים לחיידר ללמוד קצת תפילה, קצת תורה. בפורים היו הולכים מדוד אל דוד והיו שרים: א גוטן פורים אלע-ך ווי איך גיי פאל איך די בארד אי זמיר לאנג און דאס וייב אי זמיר קראנק. היינט איז פורים מארגן איז אויס גיט מיר א גראשן (פעני) און ווארפט מיר ארויס. [פורים שמח לכולם / לאן שאני הולך, אני נופל / הזקן הוא ארוך / אשתי חולה / היום פורים / מחר כבר לא / תנו לי פרוטה / וזרקו אותי החוצה]. אבל בגיל 9 הכל נגמר. הנאצים הגיעו לרומניה, ...
המשך לקרוא

קמצא ובר קמצא

  בס"ד במסכת גיטין אנו נפגשים באגדות החורבן. כשהגמרא מספרת לנו אגדות וסיפורים היא הרי לא באה להעביר לנו את הזמן, יש לה מסר שהיא רוצה להעביר ולכן כדאי לדייק בדבריה כפי שעושים בסוגיות ההלכתיות. וכך הגמרא מתחילה (תרגום לאחר הציטוט): " אמר רבי יוחנן מאי דכתיב   "אשרי אדם מפחד תמיד ומקשה לבו יפול ברעה"? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר קמצא ובר קמצא חרוב ירושלים דההוא גברא דרחמיה קמצא ובעל דבביה בר קמצא עבד סעודתא אמר ליה לשמעיה זיל אייתי לי קמצא אזל אייתי ליה בר קמצא אתא אשכחיה דהוה יתיב אמר ליה מכדי ההוא גברא בעל דבבא דההוא גברא הוא מאי בעית הכא קום פוק אמר ליה הואיל ואתאי שבקן ויהיבנא לך דמי מה דאכילנא ושתינא אמר ליה לא אמר ליה יהיבנא לך דמי פלגא דסעודתיך אמר ליה לא אמר ליה יהיבנא לך דמי כולה סעודתיך אמר ליה לא נקטיה בידיה ואוקמיה ואפקיה אמר הואיל והוו יתבי רבנן ולא מחו ביה שמע מינה קא ניחא להו איזיל איכול בהו קורצא בי מלכא... ". קמצא ובר קמצא החריבו את ירושלים, תרנגול ותרנגולת החריבו את הר המלך (טור מלכא),...
המשך לקרוא

כשהאדם פוגש את המציאות - פלימו והשטן

  בס"ד הגמרא במסכת קידושין [1] מספרת לנו על פלימו (תרגום אחרי הציטוט): " פלימו הוה רגיל למימר כל יומא גירא בעיניה דשטן יומא חד מעלי יומא דכיפורי הוה אידמי ליה כעניא אתא קרא אבבא אפיקו ליה ריפתא אמר ליה יומא כי האידנא כולי עלמא גואי ואנא אבראי עייליה וקריבו ליה ריפתא אמר ליה יומא כי האידנא כולי עלמא אתכא ואנא לחודאי אתיוהו אותבוהו אתכא הוה יתיב מלא נפשיה שיחנא וכיבי עליה והוה קעביד ביה מילי דמאיס א''ל תיב שפיר אמר ליה הבו לי כסא יהבו ליה כסא אכמר שדא ביה כיחו נחרו ביה שקא ומית שמעו דהוו קאמרי פלימו קטל גברא פלימו קטל גברא ערק וטשא נפשיה בבית הכסא אזיל בתריה נפל קמיה כי דחזייה דהוה מצטער גלי ליה נפשיה אמר ליה מאי טעמא אמרת הכי ואלא היכי אימא אמר ליה לימא מר רחמנא נגער ביה בשטן ". תרגום: פלימו היה רגיל לומר בכל יום: "חץ בעינו של השטן" (כלומר, אני עושה משהו כדי להכאיב לשטן בעין, לעשות לו דווקא). יום אחד, בערב יום הכיפורים, השטן נדמה לו כעני. בא ודפק בדלת והוציאו לו לחם. אמר להם: "ביום כזה כולם בפנים ואני בחוץ?" הכניסוהו והגישו לו לחם. אמר להם...
המשך לקרוא