הלכות פסח

תגובות

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

"בנפול אויביך אל תשמח" או "באבוד רשעים רינה"?

בספר משלי [1] נאמר: "ב ִּנְפֹל אויביך (אוֹיִבְךָ), אַל-תִּשְׂמָח; וּבִכָּשְׁלוֹ, אַל-יָגֵל לִבֶּךָ. פֶּן-יִרְאֶה יְהוָה, וְרַע בְּעֵינָיו;    וְהֵשִׁיב מֵעָלָיו אַפּוֹ. " – בפשטות, שלמה המלך מלמד אותנו שאין לנו לשמוח בנפילתו או בכשלונו של האויב מחשש שהקב"ה יראה את השמחה שלנו וישיב מעליו את כעסו. אבל מדוע שהקב"ה יפסיק את כעסו על האויב בגלל השמחה שלנו? מסביר המלבי"ם: " שע"י שיראה אכזריותך ומדת הנקמה שבך, ידמה מעשהו מול מעשיך, ומעשיך ירע בעיניו, עד שיהיה צדיק נגדך, וישוב אפו מעליו, עליך " – כלומר השמחה בנפילת הרשע מעידה על תכונה רעה של אכזריות ונקמה שיש בך ולכן יש חשש שהקב"ה ישיב מעליו את כעסו ויעביר את הכעס עליך. מצד שני, במקום אחר במשלי [2] נאמר: " בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה. " – כאשר טוב לצדיקים יש שמחה וכאשר הרשעים אובדים יש רינה. ועל כך כותב המלבי"ם: " ...והצדיקים הם המאצילים מטובם הגשמי על ידי מעשה צדקתם ובטובם תעלוץ קריה כי יקבלו מהם טוב, וברשעים יהיה בשניהם להיפך, אם לשמחת העיר
המשך לקרוא

שבת זכור - האם חייזרים יכולים להתגייר?

  בס"ד משנכנס אדר מרבין בשמחה ואין שמחה אלא בבשר ויין. אך כיוון שבשר זה רצח (יש ספרים בהם הנוסח הוא בשר זה טעים רצח, וצ"ע) ומכיוון שכשנכנס יין יצא סוד ובענייני סודות לא דורשים ברבים, נשמח ונגיל ביינה של תורה ונדון בשאלת יסודית עליה נשברו קולמוסים ונשפכו נהרות דיו – האם חייזר יכול להתגייר? וכשאנו אומרים חייזר הכוונה ליצור תבוני, לא איזה מיקרוב ממאדים. על מנת לענות על שאלה זו עלינו ללמוד את הגמרא במסכת עירובין [1] : " בעי רב חנניא יש תחומין למעלה מעשרה או אין תחומין למעלה מעשרה " – אנחנו יודעים שיש איסור לצאת מתחום שבת, כלומר אסור ללכת מעל אלפיים אמה מחוץ לעירוב. שואל רב חנניא: האם איסור זה תקף גם אם נמצאים עשרה טפחים מעל גבי הקרקע? – למשל, ספינה ששטה בים, האם חל על השטים בה איסור תחומין? מנסה הגמרא לענות במספר אופנים, ואנחנו נתמקד באופן השלישי: " תא שמע [בוא ושמע] הני שב שמעתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמיה דרב חסדא בסורא [אותן שבע שמועות שנאמרו בשבת בבוקר לפני רב חסדא בעיר סורא] בהדי פניא בשבתא קמיה דרבא בפומבדיתא [ובשבת אחר הצהרים לפני רבא בעיר פומבדיתא] מ
המשך לקרוא

כבוד מלכים - מחשבות בעקבות פטירתה של מלכת אנגליה

בס"ד ביום חמישי האחרון (י"ב באלול התשפ"ב) נפטרה המלכה אליזבט השניה, מלכת אנגליה. מלכה זו שלטה כשבעים שנה על אנגליה, ועולה השאלה, כשאנו מקבלים את החדשות על פטירתה מה היחס הראוי והרצוי? האם להתייחס אליהם בשוויון נפש ולהפטיר כלאחר יד שכיוון שמדובר במלכה גוייה העניין לא נוגע אליי ולא מעניין אותי? – אני לא בטוח שזו הגישה הנכונה כיוון שלאירוע שיש כל כך תהודה יש פוטנציאל גבוה ללמד אותנו משהו, להשפיע עלינו. את הגישה כלפי מלכי אומות אנו יכולים למצוא במספר מקורות. כותב הילקוט שמעוני [1] :" וידבר ה' אל משה ואל אהרון ויצום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל... צִוַם לחלוק כבוד למלכות "-וממשיך הילקוט ומראה שגם יעקב, יוסף, אליהו ועוד חלקו כבוד למלכות, בין אם מדובר במלכות ישראל ובין אם מדובר במלכות גויים. יותר מכך, הילקוט מראה שגם חנניה מישאל ועזריה חלקו כבוד למלכות – ומדובר על נבוכאדנצר שהחריב את בית המקדש! החת"ם סופר [2] לומד שהחיוב בכבוד מלכות, בין אם אלה מלכי ישראל ובין אם אלה מלכי גויים, הוא מן התורה. וכך כותב החת"ם סופר במקום נוס
המשך לקרוא