סוכות - זמן שמחתנו

בס"ד

[1]נאמר בספר ויקרא[2]: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם:". כאשר אנו יושבים בסוכה אנו זוכרים שהקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים והושיב אותם בסוכות.

לפי ההגיון הזה עולה השאלה: מדוע לא נקבע חג הסוכות יחד עם חג הפסח? מה הקשר בין חג הסוכות לבין החודש השביעי, חודש תשרי?

נקודה נוספת מעניינת שיש לתת עליה את הדעת. בחג הסוכות, המכונה בתורה גם בשם הפשוט "חג" אנו מצווים על שמחה[3]: "חַג הַסֻּכֹּת תַּעֲשֶׂה לְךָ, שִׁבְעַת יָמִים:  בְּאָסְפְּךָ--מִגָּרְנְךָ, וּמִיִּקְבֶךָ: וְשָׂמַחְתָּ, בְּחַגֶּךָ:  אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ, וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ, וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה, אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ" – ישנה שמחה יתירה בחג הסוכות על פני שאר החגים, מדוע?

כותב הטור[4]: "ואף על פי שיצאנו ממצרים בחדש ניסן לא צונו לעשות סוכה באותו הזמן לפי שהוא ימות הקיץ ודרך כל אדם לעשות סוכה לצל ולא היתה ניכרת עשייתנו בהם שהם במצות הבורא יתברך ולכן צוה אותנו שנעשה בחדש השביעי שהוא זמן הגשמים ודרך כל אדם לצאת מסוכתו ולישב בביתו ואנחנו יוצאין מן הבית לישב בסוכה בזה יראה לכל שמצות המלך היא עלינו לעשותה" – כלומר, אנו חוגגים דווקא בזמן זה בכדי להראות שאנו מקיימים את ציוויו של הקב"ה. כלומר בתקופה זו ניכר שאנו יוצאים לסוכה לא בשביל צל אלא עקב המצווה.

הרמב"ן[5] מסביר שהסיבה לחגיגת הסוכות דווקא בתשרי על מנת להראות שהניסים של הקב"ה היו קיימים לכל אורך תקופת המדבר. כלומר, יש חגיגה בתחילת הקיץ – שזהו חג הפסח, ויש חגיגה בתחילת החורץ, שזהו חג הסוכות- וזה מקיף את כל עונות השנה. במקום אחר[6] הוא מפרש שהחגיגה היא על התבואה שאנו אוספים מהשדה וההודאה להקב"ה עליה.

כיוון שלישי מביא הגר"א[7]: "...וד' פסוקים אלו הם נגד ד' זמנים שהיו לישראל הראשון נגד יציאת מצרים שבאותו הלילה שרו בנ"י שירה כמ"ש השיר יהיה לכם כליל התקדש חג. ופסוק ב' נגד מתן תורה כנ"ל. ופסוק הג' הוא נגד בנין המשכן שהקריבו ע' פרים נגד האומות. ופסוק ד' הוא נגד ביאת הארץ שאז נשלם הכל.

וגם הם נגד ד' רגלים הא' נגד פסח שאמרו שירה. והב' נגד שבועות שהוא מתן תורה. והג' הוא נגד סוכות שהוא זכר להיקף ענני כבוד שהיה תלוי בבנין המשכן. ובזה מתורץ מה שהקשו למה אנחנו עושים סוכות בתשרי כיון שהוא נגד היקף ענני כבוד היה ראוי לעשות בניסן כי בניסן היה תחילת היקף עננים. אבל נראה לפי שכשעשו את העגל נסתלקו העננים ואז לא חזרו עד שהתחילו לעשות המשכן ומשה ירד ביוה"כ. ובמחרת יו"כ ויקהל משה וציוה על מלאכת המשכן זה היה בי"א תשרי. וכתיב והם הביאו כו' בבוקר בבוקר עוד ב' ימים הרי י"ג בתשרי. ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במנין ומשקל. ובט"ו התחילו לעשות, ואז חזרו ענני כבוד, ולכך אנו עושין סוכות בט"ו בתשרי. וד' משכני אחריך הוא נגד שמיני עצרת שהוא לישראל לבדו. והם נגד ה-ד' חושים שיר השירים הוא נגד דבור, ישקני הוא נגד שמיעה, לריח הוא נגד ריח, משכני אחריך הוא ראיה" – כלומר, לפי פירוש הגר"א יש קשר ישיר בין חג הסוכות לבין ירידתו של משה רבינו מהר סיני. בעקבות חטא העגל, ניטל עדיים של ישראל מעליהם ונסתלקו ענני הכבוד. משה רבינו עלה להר סיני ואת המחילה על חטא העגל בסופן של התפילות וקבלת הלוחות השניים, הקב"ה נתן ב-י' בתשרי, יום הכיפורים. לאחר מכן משה רבינו ציווה על הקמת המשכן, המכונה גם משכן העדות, שהרי הוא מהווה עדות לכך שהקב"ה מחל על עוון העגל[8] והוא שוכן בעם ישראל וביום שבו מתחילים לבנות את המשכן, חוזרים ענני הכבוד – זה מתרחש ב-ט"ו בתשרי. זו הסיבה לפי הגר"א מדוע חוגגים את חג הסוכות דווקא בתאריך זה. לפי זה גם מובנת השמחה המיוחדת של חג הסוכות על פני חגים אחרים, בחג זה אנו שמחים על מחילת העוון של חטא העגל[9]. חטא העגל היה יכול לגרום למחיית עם ישראל מעל פני האדמה. המשמעות היא, שאם עם ישראל היה אמור להיות העם הנבחר שמעלה את העולם ומכוון אותו כלפי הקודש ובעקבות כך גם גורם לתיקון חטא האדם הראשון. הרי שאם עם ישראל היה נמחה, לא היה תיקון כלל לעולם. הקב"ה, לפי המדרש, בנה עולמות והחריבן, מי יודע אם היתה יכולה בכלל להיות תקנה לעולם הזה, ואולי בעקבות מחיית עם ישראל כל העולם היה נמחה גם כן.

ברגע שהקב"ה מחל על חטא העגל, הרי זה לנו לעדות שיש עוד תקווה לעם ולעולם. אולי ניתן לומר בעקבות עניין זה, שזו אחת הסיבות מדוע אנו מקריבים שבעים קורבנות כנגד אומות העולם דווקא בחג הסוכות. שהרי בחג זה אנו מכפרים על כל אומות העולם. יכול להיות שכפרה זו נקבעה דווקא בחג הסוכות על מנת לומר שביום הכיפורים נמחלו עוונותינו כעם וכפרטים ונמחה עוון העגל ועכשיו אנו מסוגלים לחזור לתפקידנו המקורי, ומהו אותו התפקיד – לגרום להתעלות העולם, כאשר הצעד הראשון הוא מציאת דרכי הכפרה והתשובה לכל באי העולם.



[1] השיעור נכתב על בסיס וכהרחבה לחלק משיעור שנמצא באתר עולמות, לצערי איני יודע מי הכותב: https://olamot.net/shiur/%D7%96%D7%9E%D7%9F-%D7%A9%D7%9E%D7%97%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95

[2] פרק כ"ג פס' מ"ב-מ"ג

[3] דברים ט"ז פס' י"ג-י"ד

[4] אורח חיים סימן תרכ"ה

[5] על ויקרא פרק כ"ג פסוק מ"ג

[6] על שמות כ"ג פסוק ט"ז

[7] בביאורו לספר שיר השירים פרק א' פסוק ד'

[8] רש"י על שמות ל"ח פס' כ"א

[9] כפי שכותב הגר"ד כהן בזמן שמחתנו, מאמר א', זכר לענני הכבוד, סק"ד   


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

"בנפול אויביך אל תשמח" או "באבוד רשעים רינה"?

שבת זכור - האם חייזרים יכולים להתגייר?

כבוד מלכים - מחשבות בעקבות פטירתה של מלכת אנגליה