נעם התחיה

  בס"ד " היה הקב"ה מאיר לו בלילות בזיקין וברקים ".  שם משפחתו של סבי, סבא שלמה, לא היה תמיד אלתר. הוא נולד בל"ג בעומר תר"צ 1930 לזיסו והינדה ארבג'יו שגרו בעיירה סֶוֵון ברומניה. אח ליצחק, ולאחר מספר שנים גם לאריה וראובן (רוביק). משמעות השם ארבג'יו ברומנית היא עגלון, ואכן למשפחת סבו היה עסק של כרכרות וסוסים. בהיותו ילד הוא זוכר את סבו מגיע לביתו במגפיים גבוהים ומבקש משלוימה ואחיו לצחצח לו את המגפיים. בתמורה היה נותן להם חתיכת סוכר ואומר "מאך א ברוכה" – עשה ברכה. יחד עם ילדי העיירה היו לומדים בבית הספר הכללי ואחר הצהריים היו הולכים לחיידר ללמוד קצת תפילה, קצת תורה. בפורים היו הולכים מדוד אל דוד והיו שרים: א גוטן פורים אלע-ך ווי איך גיי פאל איך די בארד אי זמיר לאנג און דאס וייב אי זמיר קראנק. היינט איז פורים מארגן איז אויס גיט מיר א גראשן (פעני) און ווארפט מיר ארויס. [פורים שמח לכולם / לאן שאני הולך, אני נופל / הזקן הוא ארוך / אשתי חולה / היום פורים / מחר כבר לא / תנו לי פרוטה / וזרקו אותי החוצה]. אבל בגיל 9 הכל נגמר. הנאצים הגיעו לרומניה, ...

  בס"ד ילד שנעשה בר מצווה במהלך ספירת העומר, האם ממשיך לספור? האם ספירתו עד אותו הזמן נחשבת? אדם שאיבד הכרה או פספס כמה ימים בספירה עקב כך שהיה בהרדמה, האם ימשיך לספור? על מנת לענות על שאלות אלו יש להבין את אופייה של מצוות ספירת העומר ובכדי לעשות זאת נברר האם ספירת העומר היא מצווה ארוכה שמתפרסת על פני 49 ימים, או שכל יום ויום שאנו סופרים נחשב כמצווה בפני עצמה? הראשונים, שעסקו בחקירה זו, ניסו לענות על עניין נוסף: מה דינו של אדם ששכח לספור את ספירת העומר ונזכר רק בערב שלאחריו? לדוגמא: שכח לברך ולספור בלילה שבין יום ראשון לשני, ונזכר רק לאחר שכבר הגיע הלילה שבין שני לשלישי. האם אדם זה יכול להמשיך לספור את ספירת העומר? וכך מסכם הטור את דבריהם: " כתב עוד בעל הלכות גדולות, שאם שכח לברך באחד מן הימים, שלא יברך עוד בימים שלאחריו. ורב סעדיה כתב, שאם שכח באחד מן הימים יברך בימים שלאחריו, חוץ מלילה הראשון, שאם שכח ולא בירך בו שלא יברך עוד. ורב האי כתב, בין בלילה הראשון בין בשאר לילות, אם שכח ולא בירך בו יברך בשאר לילות, וכן כתב הר"י " [1] – הטור מביא שלש שיטות: לפי שיטת ב...