הלכות תשעה באב שחל בשבת - תשע"ט

בס"ד
דיני תשעה באב שחל בשבת
דיני השבת
1) בשבת עצמה אין מראים סימני אבלות ואוכלים ושותים כבכל שבת.
2) לפני תפילת מוסף אומרים "אב הרחמים" אך במנחה אין אומרים "צדקתך צדק".
3) אפשר לאכול סעודה שלישית כרגיל (וגם כסעודה מפסקת) אך רק עד השקיעה (השנה, תשע"ט: 19:29 – בפתח תקווה) כיוון שאז נכנס הצום.
4) אחר שקיעת החמה  עד מוצאי השבת אסורים ברחיצה, סיכה וברחיצת הידיים אך אין נוהגים מנהגי אבלות (כלומר, אין חולצים את הנעלים עד צאת השבת ולא יושבים על הארץ), אך מי שהתפנה מותר ברחיצת הידיים.
מוצאי השבת
1) בצאת השבת אין מבדילים עדיין אלא אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", מחליפים מבגדי השבת לבגדי החול וחולצים נעלים.
2) נוהגים לאַחֶר את תפילת הערבית כרבע שעה לאחר צאת השבת כדי שכל המתפללים יספיקו להתארגן ולהגיע לתפילה ולקריאת מגילת איכה.
3) אומרים בערבית "אתה חוננתנו". מי ששכח לומר או שלא התפלל צריך לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" על מנת שיוכל לעשות מלאכה.
דיני ההבדלה
1) לאחר ערבית, מגילת איכה והקינות חוזרים הביתה ומברכים "בורא מאורי האש" בלבד.
2) במוצאי תשעה באב (הלילה שבין יום א' ל-ב') עושים הבדלה על יין בלבד (ללא בשמים וללא נר) ומתחילים מברכת "בורא פרי הגפן" ולא מ-"הנה א-ל ישועתי" או "ראשון לציון".
3) מי שמותר לו לאכול ב-ט' באב יבדיל\תבדיל על מיץ ענבים לפני שיאכל (לא על יין).
הפטורים מהצום
1) כל הפטורים מן הצום אינם צריכים לאכול לשיעורין אלא יכולים לאכול רגיל (ובלבד שלא יאכלו מאכלים "מפנקים" כגון עוגות וכד' שלא לצורך).
2) באופן עקרוני נשים מניקות צריכות לצום ובמקרה הצורך עושות שאלת רב אך כיוון שהשנה הצום נדחה ליום ראשון דינן קל יותר ואם הן חלשות במקצת או שיש להן מיחוש מסויים, אף שאינן חולות – פטורות מן הצום.
3) חולה שיש בו סכנה פטור מהצום ואף אסור לו לצום. להיפך, יש עליו ציווי לא לצום. דבר זה חשוב מאוד ואסור בתכלית האיסור להחמיר בכך ועל המחמיר נאמר שהוא שופך דמים.
4) כל אדם שיודע שאם יצום עלול לחלות – פטור מהצום. למשל, הסובל מאולקוס פעיל או מיגרנה חזקה – פטור מהצום, מפני שהצום עלול לעורר את מחלתו. וכן אדם חלש שיודע שיש סבירות גבוהה שהצום יגרום לו לחלות – פטור מהצום.
5) גם החולה בסכרת שנאלץ לקחת אינסולין, פטור מהצום. הסובלים מאבנים בכליות, שצריכים לשתות הרבה מים – פטורים מהצום. מי שסובל מלחץ דם ויודע שאין לו סכנה אם יצום, אינו נחשב חולה ויכול להתענות, אלא אם כן קיבל הוראה רפואית אחרת. ובכל מקרה של ספק יש לשאול רופא ירא שמים.
6) חולה שאין בו סכנה שחייב על פי הוראת רופא ליטול כדורים אך אינו מסוגל לבולעם בלי לגימת מים, מותר לו לשתות מעט מים באופן שיספיקו לבליעת הכדורים.
7) ככלל, חולה שאין בו סכנה שהורה לו רופא מומחה ואמין לאכול ולשתות, גם אם כרגע הוא מרגיש טוב, ואינו מרגיש צורך לאכול, לא ימתין עד שירגיש ברע, ויאכל מיד.
חינוך לאבלות
1) אין חינוך לאבלות ולכן אין צורך ואין חיוב לדרוש מילדים או לעודד אותם להתענות וכן אין צורך ואין חיוב  לעודד אותם להתענות תענית שעות – אפילו אם הם בני 11 (לבנות) או 12 (אצל הבנים). עם זאת אין מניעה שיצומו.

יהי רצון שיבנה בית המקדש במהרה בימינו אמן!

על כל שאלה ניתן לצלצל: 0526036449


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

"בנפול אויביך אל תשמח" או "באבוד רשעים רינה"?

שבת זכור - האם חייזרים יכולים להתגייר?

כבוד מלכים - מחשבות בעקבות פטירתה של מלכת אנגליה