נעם התחיה

בס"ד זה קורה בשיחות בין חברים, בארוחות שבת או סתם באמצע השבוע. מדברים על פוליטיקה, דת, ועל מה לא. וכך מתמשכת לה השיחה עד שמגיעה השאלה: תגיד, יש א-לוהים? או, בוא נראה אם אתה יכול להוכיח לי שיש א-לוהים (לא לא, השיעור לא הולך לעסוק בהוכחת קיומו של א-לוהים - אם בכלל אפשר להוכיח את א-לוהים). אם קמתי בבוקר עם מצב רוח פרובוקטיבי אני עונה: באלוהים שאתה כופר גם אני כופר. אבל אז בן שיחי בדרך כלל מחזיר מבט חשדן שנושא בקרבו אמירה סמויה ששואלת: איזה מניפולציה אתה מנסה להפעיל עלי? אז אני מחזיר את הכדור למגרש שלו ושואל: מיהו האלוהים שאתה רוצה שאוכיח את קיומו? הרבה פעמים התשובה תהיה בערך כזו: א-לוהים הוא כח עליון שנטען שברא את העולם ונטען שמנהל אותו. ועל כך אני עונה: זה בדיוק הא-לוהים שאני כופר בו, מה שגורר מבט שאומר: אתה רציני? אתה צוחק עליי עכשיו? אז מיהו א-לוהים שאתה מאמין בו? הוא שואל בחזרה. מטרת השיעור היום היא לעסוק בדיוק בשאלה זו: שאלת המושג הא-לוהי (אם ניתן בכלל להשתמש במילים אלו). או בצורה יותר פשוטה: במה אנו מאמינים? על מנת לענות על כך נקדים ונתאר סוגים שונים של תפיסות דתיות שונות ...