הדלקת נר חנוכה בבית כנסת
בס"ד
מדוע מדליקים נר חנוכה בבית כנסת[1]? אנו יודעים שהמצווה היא להדליק נר איש וביתו, אבל אין מקור בדברי חז"ל שעוסק בהדלקת נר חנוכה בבית כנסת.
הראשונים עסקו בשאלה זו ונתנו מספר טעמים
למנהג זה:
א) פרסום הנס: כותב הכלבו[2]
"ונהגו בכל המקומות להדליק נר חנוכה בבית הכנסת להוציא מי שאינו בקי ואינו
זריז בזאת, כי גם הוא הידור מצווה ופרסום הנס." וכך כותב הריב"ש[3]: "כיון שעתה שיד
האומות תקפה עלינו ואין אנו יכולים לקיים המצוה כתיקונה [להניחה על פתח ביתו
מבחוץ], ומדליק כל אחד בפתח ביתו מבפנים, ואין כאן פרסומי ניסא כי אם לבני ביתו
בלבד, לזה הנהיגו להדליק בבית הכנסת לקיים פרסומי ניסא".
ב) מפני האורחים: בספר תניא
(רבתי)[4] נכתב "ושמא נהגו
להדליקה בעבור האורחים, ובעבור מי שלא היה לו שמן להדליק נר חנוכה" וכן
כותב בבית יוסף[5]:
"ומה שכתב [הטור] שמניחין נר חנוכה בבית הכנסת, נראה שתקנו כן מפני
האורחים שאין להם בית להדליק בו, וכמו שתיקנו קידוש בבית הכנסת משום אורחים דאכלו
ושתו וגנו בבי כנישתא, וכן כתב הכל בו".
ג) זכר למקדש: כמו שראינו
בתחילה בסעיף א'. ומסביר בעל תרומת הדשן[6] שזו הסיבה שאנו מדליקים את
החנוכיה בבית הכנסת דווקא בצד דרום.
עם זאת, כיוון שמדובר במנהג, עולה השאלה
מדוע מברכים על הדלקת נרות החנוכה בבית הכנסת ואין חוששים לברכה לבטלה? ועונה על
כך הריב"ש[7]:
"ואע"פ שאין מברכים על המנהג, זהו במנהג קל, כמו מנהג של ערבה שאינו
אלא חבטא בעלמא, אבל בזה שהוא לפרסם הנס בבית הכנסת ברבים מברכים עליו, כמו שנהגו
לברך על ההלל של ראש חודש ואע"פ שאינו אלא מנהג, ואין בזה משום ברכה לבטלה
כלל, וכדעת רבינו תם". – כלומר אנו מוצאים שעל מנהגים הקשורים לפרסום
הנס, כגון אמירה ההלל בראש חודש כן מברכים וכשם שזה נכון לגבי הברכה על ההלל, כן
הדבר נכון לגבי הברכה על נר החנוכה בבית הכנסת.
מצד הדין יש לומר הלל רק בימי מועד בהם יש
איסור על עשיית מלאכה או בימים בהם היתה ישועה, כמו חנוכה, וכך כותב המשנ"ב[8]: "וקורין הלל בדלוג
וכל ההלל אין לקרוא משום דכתיב השיר יהיה לכם כליל התקדש חג ודרשינן ליה המקודש
לחג (ר"ל שאסור בעשיית מלאכה) טעון שירה ושאין מקודש לחג אין טעון שירה אלא שנהגו אבותינו לקרותו וכדי שיהיה היכר שאינו
מצד הדין לכן מדלגין בו". כלומר, אמירת ההלל בראשי חודשים נובעת כתוצאה
ממנהג.
אבל כאן עולה שאלה אחרת, אשכנזים אכן מברכים
על מנהג אמירת ההלל, ולפי זה מסתדרת הברכה שמברכים בבית הכנסת על נרות החנוכה, אבל
לשיטת הספרדים, שהולכים בעקבות פסק השו"ע[9] שאוסר לברך - אין מברכים על
ההלל של ראש חודש, אז כיצד ניתן ללמוד ממנו לברכה בבית הכנסת? והרי השו"ע
בעצמו פסק שניתן לברך על הנרות החנוכה? וכך הקשה בשו"ת חכם צבי[10].
על כך עונה הרב עובדיה יוסף זצ"ל[11] שאמירת הלל בראש חודש לא היתה
על פי חכמי ישראל שהנהיגו כן את העם, אלא העם מעצמו נהגו כן, ועל כן אין לברך על
מנהג זה שהרי אי אפשר לומר "וצוונו", כי לא ציוונו חכמים לנהוג במנהג
זה. אבל את המנהג להדליק נר חנוכה בבית הכנסת הנהיגו חכמי ישראל משום פירסומי ניסא.
את שיטתו זו הוא לומד מתוך דברי המאירי[12]: "ומגדולי המחברים
כתבו, שאין לברך על ההלל של ראש חודש אף בציבור, משום שלא תקנו חכמים את קריאתו,
אלא העם נהגו כן מאליהם".
עם זאת דברי הרב עובדיה יוסף מצריכים ביאור,
הרי אמרנו שלא מצאנו מקור בחז"ל להדלקת נרות בבית כנסת, אז כיצד הוא קובע
שחכמים הנהיגו כך את העם? בנוסף, המאירי מתייחס לברכה על נרות חנוכה ולא על הדלקתם
בבית הכנסת?
אלא שמשמעות הדברים היא כזו: בראש חודש אין
שום חיוב או סיבה לומר הלל, זהו מנהג שהונהג על ידי העם, לעומת זאת, בחנוכה יש
חיוב להדליק את נר חנוכה. המנהג הורחב גם לבית הכנסת משום פרסום הנס אך מקורו נטוע
בתקנה חכמים ולכן ניתן לברך עליו. וכך מסביר הגרש"ז אוייערבך[13].
[1]
נכתב על בסיס שיעור באתר עולמות: https://olamot.net/shiur/%D7%A0%D7%A8-%D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%94-%D7%91%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%9B%D7%A0%D7%A1%D7%AA
[2]
רבי אהרון מלוניל, סימן מ"ד
[3]
שו"ת הריב"ש סימן קי"א
[4]
רבי יחיאל בן יקותיאל הרופא – חי בתקופת בעלי התוס'. סימן ל"ה
[5]
סימן תרע"א
[6]
סימן ק"ד
[7]
שם
[8]
סימן תכ"ב סעיף ב', סקי"ב
[9]
סימן תכ"ב שם
[10]
סימן פ"ח
[11]
שו"ת יביע אומר חלק ז' אורח חיים, סימן נ"ז
[12]
על מסכת ברכות דף י"ד ע"א
[13]
הליכות שלמה, חנוכה, פרק שבע עשרה סעיף ד, הערה ד
תגובות
הוסף רשומת תגובה