נעם התחיה

  בס"ד בשנת 2021 פוסט שנכתב על ידי משתמש אנונימי באחד מאתרי הפורומים היותר מפוקפקים טען שהאינטרנט מת בשנת 2016. הוא טען שרוב רוב מה שאנו צורכים ברשת, בין אם מדובר באתרי חדשות, בין אם מדובר באתרי מידע ובין אם מדובר בפורומים ורשתות חברתיות – הוא שקר. לא בני אם יוצרים את התכנים הללו אלא בוטים. בעלי אינטרס שרוצים להטות את דעת הקהל לכיוונים מסויימים יוצרים צבאות של רובוטים שמביעים את דעתם בנושאים שונים על מנת להשפיע על שיקול הדעת של האוכלוסייה. ישנם בוטים נוספים שעושים לייקים ומהדהדים את הפוסטים המקוריים וכן הלאה. אבל אם עד לשנת 2022 בערך היתה תיאוריית האינטרנט המת כלולה בתחום תיאוריות הקונספירציה, נראה שכיום בעידן הבינה המלאכותית אכן יש לה מקום. ככל שעובר הזמן אחוז נכבד יותר מהתכנים אותם אנו צורכים מתווך לנו באמצעות הבינה המלאכותית. החל בתוצאות החיפוש בגוגל וכלה בסרטונים ביוטיוב שנעשים על טהרת הבינה המלאכותית. וככל שעובר הזמן כך התופעה מתרחבת. חברת אימפרבה (שהיא חברת אבטחת מידע ישראלית) פרסמה שכבר בשנת 2016 52% מתעבורת הרשת נעשית על ידי בוטים. מעניין שהפרקטיקה הזו אינה חדשה כל...

בס"ד נכנסה שבת, הדלקנו נרות, הלכנו לבית הכנסת וכשחזרנו גילינו ששכחנו את דוד החשמל דולק, האם מותר לנו לכבות אותו או לא? לפני שנוכל לענות על שאלה זו אנו צריכים להבין מהו האיסור עליו עוברים אם מכבים דוד בשבת? והאם זהו איסור מדאורייתא או מדרבן? אך קודם לכן אנו צריכים להבין איך פועל דוד חשמל: דוד חשמל פועל על עיקרון המרת אנרגיה חשמלית לאנרגיית חום לצורך חימום מים. כאשר מפעילים את הדוד, זרם חשמלי עובר לגוף החימום שממוקם בתחתית מיכל הדוד. גוף החימום מתחמם ומעביר את החום למים שסביבו, וכך מחמם את כל המים במיכל. תרמוסטט שמותקן בדוד מפקח על טמפרטורת המים: כאשר המים מגיעים לטמפרטורה שנקבעה מראש, התרמוסטט מפסיק את זרימת החשמל לגוף החימום כדי למנוע התחממות יתר ולחסוך באנרגיה. המים החמים נשמרים במיכל המבודד עד לשימוש, ומערכת הלחץ בדוד דואגת לבטיחות ולמניעת הצטברות לחץ עודף. לפי התיאור אנו יכולים להסיק שכשאנו מכבים את הדוד,  אנו מנתקים את החשמל שמגיע לגוף החימום ובכך ה"אש" שבגוף החימום נכבית. לכאורה, אנו יכולים לומר שהאיסור של כיבוי הדוד הוא אב מלאכה של "מכבה". כשם שאסור...

  בס"ד המשנה במסכת כתובות [1] מביאה מקרה לא רגיל: " מי שהיה נשוי שלוש נשים ומת, כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלש מאות, ואין שם אלא מנה, חולקות בשווה . היו שם מאתים, של מנה נוטלת חמישים; של מאתים ושל שלש מאות, שלושה שלושה של זהב . היו שם שלוש מאות, של מנה נוטלת חמישים; ושל מאתים, מנה; ושל שלוש מאות, שישה של זהב . וכן שלושה שהטילו לכיס, פחתו או הותירו, כך הן חולקין ". הכותרת למקבץ הדינים בהם עוסקת הגמרא היא: האדם שנשוי לשלש נשים ומת והיא דנה בשאלה כיצד מחלקים את הירושה בין כולם. לאישה א' – כתובה של מנה (מאה) לאישה ב' – כתובה של מאתיים מנה לאישה ג' – כתובה של שלש מאות מנה דין א': יש לו ירושה של מנה, כיצד מחלקים בין כולן? – כל אישה מקבלת שליש דין ב': יש לו ירושה של מאתיים: אישה א' – נוטלת 50, אישה ב' - 75 ואישה ג' – 75 דין ג': יש לו ירושה של שלש מאות: אישה א' – 50, אישה ב' – 100, אישה ג' – 150 השאלה שאיתה מתעסקים המפרשים היא: מה העיקרון המנחה שעומד מאחורי החלוקות? האם אנחנו יכולים להוציא איזשהו כ...