רשומות

חוני המעגל – אחרית דבר

  בס"ד כולנו מכירים את הסיפור על חוני המעגל [1] שהתפלל שירד גשם ולאחר שירדו גשמים קלים וגשמי זעף הגיעו גשמי ברכה עד שהתפלל שיעצרו. אנחנו יודעים שחוני היה אדם גדול שהרגיש כבן בית אצל הקב"ה. אבל המשך הסיפור על חוני קצת פחות מוכר, וכך מספרת הגמרא [2] (תרגום לאחר הציטוט): " אמר ר' יוחנן כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה: שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים אמר מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר ליה האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי יתיב קא כריך ריפתא אתא ליה שינתא נים אהדרא ליה משוניתא איכסי מעינא ונים שבעין שנין כי קם חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו אמר ליה את הוא דשתלתיה א''ל בר בריה אנא אמר ליה שמע מינה דניימי שבעין שנין חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי אזל לביתיה אמר להו בריה דחוני המעגל מי קיים אמרו ליה בריה ליתא בר בריה איתא אמר להו אנא חוני המעגל לא...

מדוע אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד"

  בס"ד מיד לאחר שאנו אומרים "שמע ישראל" אנחנו אומרים בלחש: "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". מקור הדין נמצא בגמרא במסכת פסחים [1] : " מאי טעמא אמרינן ליה? כדדריש ר' שמעון בן לקיש דאמר רבישמעון בן לקיש (בראשית מט, א) ויקרא יעקב אל בניו ויאמר האספו ואגידה לכם ביקש יעקב לגלות לבניו קץ הימין ונסתלקה ממנו שכינה אמר שמא חס ושלום יש במטתי פסול כאברהם שיצא ממנו ישמעאל ואבי יצחק שיצא ממנו עשו אמרו לו בניו שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד אמרו כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד באותה שעה פתח יעקב אבינו ואמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד אמרי רבנן היכי נעביד? נאמרוהו? לא אמרו משה רבינו! לא נאמרוהו? אמרו יעקב! התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי " וכך באמת נפסק להלכה בשולחן ערוך [2] : " אחר פסוק ראשון צריך לומר "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" בחשאי " ומוסיף המשנ"ב [3] שבכך שאומרים זאת בחשאי יש סימן שמשפט זה לא נכתב בתורה אלא יעקב אבינו אמר אותו. על כך עולות מספר שאלות: 1) ממתי אנחנו פוסקים הלכה על פי המדרש? אנו מכירים שני ...

החיוּת של בית השמש העולה

  בס"ד אי שם בשנת 1964 ישב בוב דילן ברכבו, ברדיו הושמע שיר ישן בביצוע חדש של להקת "החיות". את השיר הוא הכיר היטב, שהרי היה זה שיר שהוא עצמו ביצע שנתיים לפני, גם אם בגרסה מעט אחרת. ברגע שסיים לשמוע את השיר כל כך התלהב עד שעצר את מכוניתו, קפץ החוצה והיכה בתדהמה על מכסה המנוע. השיר היה "בית השמש העולה" [1] : ישנו בית בניו אורלינס המכונה "בית השמש העולה " שהרס את חייהם של נערים מסכנים רבים ואלוקים עדי שאני אחד מהם . אמא שלי הייתה תופרת שתפרה לי את מכנסי הג'ינס הכחולים אבא שלי היה מהמר שם למטה, בניו אורלינס . הדבר היחיד שמהמר צריך הוא מזוודה ותא מטען והזמן היחיד שהוא מרוצה זה כשהוא שתוי . הו אמא, התרי בילדיך לא לעשות את שעשיתי אני לבזבז את חייהם בחטא ובסבל בבית השמש העולה . יש רגל אחת על הרציף והשנייה על הרכבת אני חוזר לניו אורלינס לשאת את הכבל והכדור שלי ישנו בית בניו אורלינס המכונה "בית השמש העולה " שהרס את חייהם של נערים עניים רבים ואלוקים, אני יודע, שאני אחד מהם . השיר מתאר את מצוקתו הקשה של הגיבור, את הח...

הסכנה האמיתית: לא רוע – טיפשות

  בס"ד " מול הטפשות אנו חסרי אונים. לא מחאה ולא שימוש בכוח מועילים כאן. ההגיון נופל על אוזניים ערלות" – כך כתב הכומר הלותרני הגרמני דיטריך בונהופר שפעל נגד הנאצים והוצא להורג בסוף מלחמת העולם השנייה. בתקופת עלייתו של הנאציזם הוא ראה לנגד עיניו כיצד אנשים משכילים ומתורבתים מתחילים לתמוך במדיניות שסתרה כל מה שהאמינו בו, חכמתם לא עמדה להם למגן בפני הסחף הנאצי. יומיים לאחר שעלה היטלר לשלטון נשא בונהופר דרשה ברדיו ובה טען בגלוי שעם התומך בהיטלר הוא עם של עובדי אלילים. הדרשה עצמה נקטעה בהוראה מגבוה כך שהמאזינים לא היו יכולים לשמוע את סופה [1] . לדבריו, הטיפשות גרועה יותר מהרשע וזאת משום שאת הרשע אנו יכולים לזהות מיד ולהלחם בו, אך הטיפשות מסוכנת פי כמה, משום שלא ניתן לשכנע אנשים טיפשים באמצעות עובדות או טיעונים הגיוניים. הם משוכנעים בצדקתם לא מתוך חשיבה עצמאית, אלא משום שהם נסחפים אחרי דעות מקובלות או מניפולציות . כלומר, הטיפשות אינה נובעת מאינטליגנציה נמוכה אלא נוצרת בעקבות סיטואציה חברתית. היא אינה בעיה פסיכולוגית אלא סוציולוגית. כיצד נוצרת הטיפשות? אנו, בני האדם הש...

פולסא דנורא: בין קללה להתמודדות

  בס"ד בסוף שנת 1957 ביוזמתו של איש העסקים חיים שיף ואחרים החלו בבניית הבריכה בירושלים שהיתה עתידה לשמש את תושבי העיר. אלא שהיה מדובר בבריכה מעורבת וב-21 לינואר 1958 בעת הנחת אבן הפינה לבריכה התקיימה הפגנה של אנשי נטורי קרתא נגדה. אך הם לא הסתפקו בהפגנה, בראיון שעשה ק. שבתאי עם אנשי נטורי קרתא [1] הם תיארו שלושה דברים שיבצעו: " א) יוכרז מרי כללי כנגד עיריה ציונית זו ב) יחרימו את מלון הנשיא, אשר בעל מלון זה הוא השותף היסודי לסחר זימה ותועבה ג) פולסא דנורא יופק נגד כל מי שיישאר שותף בעסק בריכת-שחיה זו ", ואכן בסופו של דבר רבני העדה החרדית הטילו את הפולסא דנורא. וכך מתאר זאת הרב מנחם מנדל גרליץ (שהיה סופר חרדי): [2] " קהל רב הגיע, על פי הזמנה מראש לרחבת בית הכנסת שבבתי ורשא. איש לא הורשה להכנס פנימה, רק העשרה ההכרחיים. נרות שחורים משעווה לא מזוקקת דלקו ושיוו למקום אוירה קודרת ספונת רצינות ופחד. הרבנים היו שרויים בתענית. חלוצי נעליים עמדו מול ספר התורה הפתוח ועסקו בכוונת השמות הקדושים . קהל האלפים שהמתין בחוץ, עמד בסדר מופתי. המתח ניכר על פני ההמון. הכל המתינו ליצי...