חוני המעגל – אחרית דבר
בס"ד כולנו מכירים את הסיפור על חוני המעגל [1] שהתפלל שירד גשם ולאחר שירדו גשמים קלים וגשמי זעף הגיעו גשמי ברכה עד שהתפלל שיעצרו. אנחנו יודעים שחוני היה אדם גדול שהרגיש כבן בית אצל הקב"ה. אבל המשך הסיפור על חוני קצת פחות מוכר, וכך מספרת הגמרא [2] (תרגום לאחר הציטוט): " אמר ר' יוחנן כל ימיו של אותו צדיק היה מצטער על מקרא זה: שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים אמר מי איכא דניים שבעין שנין בחלמא יומא חד הוה אזל באורחא חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא אמר ליה האי עד כמה שנין טעין אמר ליה עד שבעין שנין אמר ליה פשיטא לך דחיית שבעין שנין אמר ליה האי [גברא] עלמא בחרובא אשכחתיה כי היכי דשתלי לי אבהתי שתלי נמי לבראי יתיב קא כריך ריפתא אתא ליה שינתא נים אהדרא ליה משוניתא איכסי מעינא ונים שבעין שנין כי קם חזייה לההוא גברא דהוה קא מלקט מינייהו אמר ליה את הוא דשתלתיה א''ל בר בריה אנא אמר ליה שמע מינה דניימי שבעין שנין חזא לחמריה דאתיילידא ליה רמכי רמכי אזל לביתיה אמר להו בריה דחוני המעגל מי קיים אמרו ליה בריה ליתא בר בריה איתא אמר להו אנא חוני המעגל לא...