נעם התחיה

  בס"ד המשנה במסכת כתובות [1] מביאה מקרה לא רגיל: " מי שהיה נשוי שלוש נשים ומת, כתובתה של זו מנה ושל זו מאתים ושל זו שלש מאות, ואין שם אלא מנה, חולקות בשווה . היו שם מאתים, של מנה נוטלת חמישים; של מאתים ושל שלש מאות, שלושה שלושה של זהב . היו שם שלוש מאות, של מנה נוטלת חמישים; ושל מאתים, מנה; ושל שלוש מאות, שישה של זהב . וכן שלושה שהטילו לכיס, פחתו או הותירו, כך הן חולקין ". הכותרת למקבץ הדינים בהם עוסקת הגמרא היא: האדם שנשוי לשלש נשים ומת והיא דנה בשאלה כיצד מחלקים את הירושה בין כולם. לאישה א' – כתובה של מנה (מאה) לאישה ב' – כתובה של מאתיים מנה לאישה ג' – כתובה של שלש מאות מנה דין א': יש לו ירושה של מנה, כיצד מחלקים בין כולן? – כל אישה מקבלת שליש דין ב': יש לו ירושה של מאתיים: אישה א' – נוטלת 50, אישה ב' - 75 ואישה ג' – 75 דין ג': יש לו ירושה של שלש מאות: אישה א' – 50, אישה ב' – 100, אישה ג' – 150 השאלה שאיתה מתעסקים המפרשים היא: מה העיקרון המנחה שעומד מאחורי החלוקות? האם אנחנו יכולים להוציא איזשהו כ...

  בס"ד אחד המושגים המרכזיים ביהדות הוא מושג העולם הבא. אותו עולם עתידי אליו נגיע באחרית הימים ולאחר תחיית המתים ובו נקבל שכר על מעשנו בעולם הזה. אך מה שמוזר הוא שאין אנו מוצאים איזכור מפורש של העולם הבא בתורה. ובאמת, בשאלה זו עוסקים גדולי הדורות במשך השנים וביניהם המהר"ל מפראג. התשובה הראשונה אותה מביא אומרת שהסיבה לכך היא שהעולם הבא נמצא מעל לעולם המושגים של האדם [1] :" אבל שיזכר עולם הבא מצד עצמו, לא מצד הנמצא בעולם הזה, לא יתכן, מפני שהעולם הבא מצד עצמו נבדל מן האדם שהוא בעולם הזה, וכמו שהוא נבדל מן האדם כך נבדל מהשגתו ואין חבור לנביא לשם ואיך יתנבא עליו, וזהו הפירוש האמתי מה שלא נזכרו דברים אלו בתורה ובנביאים ". אך הוא מביא תשובה נוספת שבמבט ראשון נשמעת מאוד מפולפלת. על מנת להבין תשובה זו יש להקדים ולהבין שני מושגים בהם משתמש: סיבה עצמית ביחס לעולם הבא וסיבה מקרית. כדי להסביר זאת הוא מביא משל [2] לבנאי שבנה בית. הבנאי הוא זה שבונה את הבית או ליתר דיוק, הוא זה שמחבר את העצים, מעמיד את האבנים ומניח את הרעפים. ברגע שסיים לבנות את הבית הוא יכול לעבור לפרויקט הב...

  בס"ד אומרת הגמרא במסכת בבא בתרא [1] : "' ושמתי כדכד שמשותיך' (ישעיהו נד יב) – אמר ר' שמואל בר נחמני: פליגי תרי מלאכי ברקיעא (חלוקים שני מלאכים בשמים) : גבריאל ומיכאל. ואמרי לה, תרי אמוראי במערבא (ויש אומרים שני אמוראים בארץ ישראל) , ומאן אינון (ומי הם) ? יהודה וחזקיה, בני רבי חייא. חד אמר: שוהם, וחד אמר: ישפה, אמר להו הקב"ה: להוי כדין וכדין (יהיו כאלה וכאלה) . " מנבואת הנחמה של ישעיהו [2] אנו למדים מה יהיה בירושלים לעתיד לבוא: "ושמתי כדכד שמשותייך" – ומסביר רש"י ש"כדכד" היא אבן טובה, ושמשותייך הכוונה לשמשות, כלומר החלונות מהן זורחת החמה ושבהם שמים זכוכית. הגמרא דורשת את הפסוק ומנסה להבין מהן אותן אבנים טובות עליהם מדבר ישעיה. האבנים הטובות הללו מהוות את החלונות דרכן נכנסת השמש לבית אך גם מאירה חזרה החוצה למי שמסתכל עליהם. במילים אחרות, הגמרא מנסה לברר את תפקידה של ירושלים לעתיד לבוא, מה יהיה אופיה וכיצד תיתפס ירושלים בעיני כל רואיה. ובנקודה זו היא מביאה מחלוקת שיש אומרים שמיכאל וגבריאל חולקים בה ויש אומרים שיהודה וחזקי...