רשומות

שבת זכור - האם מותר לברוא אדם בשבת?

  בס"ד בערב שבת, לאור הנרות המרצדים ולחש הרוח בין הדפים העתיקים, ישבו רבי חנינא ורבי אושעיא, שקועים בלימוד סודות הבריאה, עוסקים בהלכות יצירה שמעטים ידעו את רזיהן. שעות ארוכות היו מהרהרים, מלחששים פסוקים נסתרים, ובכוח חכמתם, היו בוראים עגל משובח כמעט כמעשה בראשית. איש לא ידע בדיוק כיצד עשו זאת, רק מעטים העזו לשאול. אך כשהגיעה השבת, היה השולחן ערוך, וריח משכר של בשר צלוי מילא את חלל החדר. הם ניגשו אל המאכל, עיניהם נוצצות באור נסתר ואז טעמו מפרי סודם, ממעשה הבריאה הפלאי.... בדור שאחרי, ישב רבא וברא אדם. הוא שלח אותו אל רבי זירא שעמד מולו וניסה לדבר איתו. אך האיש המוזר לא השיב, לא גמגם, לא הזיז את שפתיו. רבי זירא הביט בו במבט חודר ואמר: "לא, אינך אדם, אינך שייך אלינו. שוב אל עפרך!" במהלך הדורות יש לנו סיפורים ועדויות נוספות על בריאות מעין אלה, המפורסם שבהם הוא הגולם של המהר"ל מפראג (שלא בטוח שאכן היה קיים). אך יש סיפורים נוספים פחות מוכרים: המשנה ברורה בהלכות קדיש מביא להלכה שאדם שנברא מספר יצירה אינו יכול להצטרף למניין. מקורו של המשנה ברורה הוא בשו"ת חכם צבי שם...

אמירה בשבת לבן עדה אחרת הנוהג היתר

בס"ד לפי שיטת הספרדים, אם הורדנו תבשיל נוזלי מהפלטה וחומו ירד מחום שהיד סולדת בו, אסור להחזירו לפלטה כיוון שיש איסור של בישול אחר בישול בלח. לפי האשכנזים לעומת זאת, אם התבשיל עד חם מעט ולא התקרר לגמרי, מותר להחזירו לפלטה ואין בכך משום בישול אחר בישול. בעקבות כך עולה השאלה: האם מותר לספרדי (המחמיר בעניין בישול אחר בישול בשבת), לבקש מאשכנזי (שמיקל) לשים את הכלי עם המרק חזרה לפלטה? – ניתן לנסח שאלה זו גם באופן יותר כללי: האם מותר למי שנוהג איסור בדבר מסויים, לבקש ממי שנוהג היתר לבצע את הדבר המסויים ההוא? מחלוקת הרשב"א והר"ן הגמרא במסכת שבת [1] אומרת " דאמר רב יהודה אמר שמואל מותר לאדם לומר לחבירו שמור לי פירות שבתחומך ואני אשמור לך פירות שבתחומי " – אם יש לי פירות הנמצאים מעל 2000 אמה מחוץ לעירוב העיר, עליהם אני רוצה לשמור ואני איני יכול להגיע ולשמור עליהם. אני יכול לבקש מחבר שלי (שכן יכול להגיע אליהם) לשמור לי על הפירות. מסביר הרשב"א [2] : " כלומר אף על פי שאינו יכול לילך שם, דכיון שהוא מותר לישראל חבירו לשמרן אין באמירתו כלום, וכתבו בתוספו...

האם בינה מלאכותית תוכל לפסוק הלכה במקום רב?

  בס"ד אומר הזהר [1] : " ובשית מאה שנין לשתיתאה, יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא, ומבועי דחכמתא לתתא, ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה, כבר נש דמתתקן ביומא שתיתאה מכי ערב שמשא לאעלא בשבתא " – בשנת השש מאות לאלף השישי יפתחו שערי החכמה למעלה ונביעות החכמה למטה והעולם יתכונן להתעלות באלף השביעי כמו בן אדם שמתכונן ביום שישי מזמן שהשמש מתחילה לשקוע לקראת השבת. יש המייחסים ציטוט זה למהפכה התעשייתית ורוחנית שהתרחשה פחות או יותר באותה התקופה ולמהלך או החל העולם לעשות. כיום אנו אוכלים את פירותיה של אותה מהפכה ומתמודדים עם טכנולוגיות שהיו נראות בעיני בני הדורות הקודמים כדבר שלא ניתן אפילו לחלום עליו. בשנים האחרונות עולה לכותרות טכנולוגיית הבינה המלאכותית. טכנולוגיה המבוססת על יכולת חישוב ומודלים מאוד מתקדמים המאפשרים למחשבים לבצע פעולות שנחשבות מאוד אינטליגנטיות: ניתוח טקסטים מורכבים, איסוף מידע והסקת מסקנות על פיו, ניתוח תמונות, יצירת תמונות, התאמת תרופות לחולים, פיענוח ממצאים רפואיים בצורה שלא היתה כמותה בעבר ואלו רק חלק מהיישומים היותר מוכרים של הבינה המלאכותית. טכנולוגיה זו לא פסחה...