נעם התחיה

 בס"ד < לשיעור הקודם לצפיה בשיעור לחצו כאן להאזנה לשיעור לחצו כאן היום נתחיל את הספר עצמו. החלק הראשון, ראש דבר. הרב צמח הלפרין מעיר שספר זה מורכב מפרקים קצרים כאשר כל פרק עומד בפני עצמו. ויש קשרים מסויימים אל הפרק שלפני ואחרי. בד"כ קשרים אלה לא מפורשים ויש ללמוד ולהבין אותם לבד. הרב הנזיר בד"כ אינו מקשר במילות קישור או מסביר את הקשרים הללו. בד"כ אם מתעוררות בעיות בתוך פרק, לא כדאי לרוץ לפרקים הבאים כיוון שלא נמצא שם את הפתרון. הרב הנזיר כתב בצורה מאוד מתומצתת ומדוייקת ולכן כדאי לעיין באותו הפרק על   מנת למצוא את הפתרון. " א. תלמוד ההגיון השמעי " – פרק זה מורכב ממשפט ופיסקה. " ההגיון העברי שמעי הוא, לא עיוני, אקוסטי, לא אינטואיטיבי – הסתכלותי. " – ובעברית יותר פשוטה, ההגיון העברי קשור לשמע האוזן והיווני לראיית העין כפי שהסברנו בפעמים הקודמות. כעת נבחן משפט זה יותר לעומק ונגלה מה הרב הנזיר רומז לנו בו. "ההגיון העברי, שמעי הוא, לא עיוני (מלשון עין), אקוסטי" – הוא קשור לאקוסטיקה, שמיעה. עד כאן המשפט די מובן על פי מה שלמדנו. אבל כע

בס"ד להאזנה לשיעור לחצו כאן   ט"ו בשבט, ראש השנה לאילן, הוא זמן מרכזי ביותר בכל הקשור למצוות התלויות בארץ. חישוב שנות העורלה, הנטע רבעי ועוד. ויש מי שצחקו ואמרו שזהו ראש השנה לשנת המס היהודית. מה יותר מתאים בזמן זה מאשר ללמוד הלכות אלו. אך השנה אנו מתכוננים לקראת מאורע מיוחד המתקיים אחת לשבע שנים – שנת השמיטה. בשו"ע בסימן תכ"ט מביא הב"י שלשה הסברים לאמירה ששלושים יום קודם הפסח לומדים את הלכות פסח. הסבר ראשון מביא בשם הר"ן: אם אנו מצויים שלושים יום קודם הפסח ושני תלמידים באים לרב ושואלים אותו שאלה בהלכה, אחד בהלכות פסח והשני בהלכה אחרת, הרב עונה קודם כל למי ששאל בהלכות הפסח. הסבר נוסף, שלוקח שלושים ימים להכין את קרבן הפסח וההסבר האחרון הוא שישנן הרבה הלכות והכנות לקראת החג וצריך את הזמן כדי ללמוד ולהקיף אותן. כשם שהדבר נכון ביחס לחג הפסח כך נכון הדבר גם לגבי מצוות השמיטה. הלכות שמיטה הן רבות ומקיפות הרבה חלקים בחיי האדם. מלאכת הלימוד אינה מוטלת רק על החקלאים כי אם גם עלינו. בין אם אוכלים פירות הנכללים באוצר בית הדין ובין אם אוכלים פירות הנכללים בהיתר המ

  בס"ד  < לשיעור הקודם      לשיעור הבא> לצפיה בשיעור לחצו כאן להאזנה לשיעור לחצו כאן שלושה סוגים של הגיון שמעי הספר שלפנינו מהווה רק שליש מתוך מה שתכנן הרב הנזיר להוציא. ישנם שלושה נושאים בהם הרב הנזיר רוצה לדון: א) איך ההגיון השמעי בא לידי ביטוי בפלוסופיה הדתית בישראל. ב) ההגיון התורני השמעי, במידות שהתורה נדרשת בהן – כלומר, כיצד ההגיון הזה מבוטא בעולם הלמדנות והעיון. ג) ההגיון הסודי השמעי, בחכמה הפנימית. כלומר, הוא רוצה לדון בשאלה איך ההגיון הזה מבוטא בכל אחד מהמישורים הללו. נשים לב שעוד לא עמדנו על פירוש המושג "הגיון" ונגענו אך מעט בשיעור הקודם במושג "שמיעה". וכך כותב הרב הנזיר בסוף הקדמתו לספר קול הנבואה (אותה נלמד מיד): " חלקתי את הכתבים לשלושה חלקים: החלק הראשון: ההגיון השמעי בפילוסופיה הדתית בישראל, כולל שני ספרים: א) יסודי הפילוסופיה הדתית בישראל; ב) יסודי החכמה הפנימית. החלק השני: ההגיון השמעי התורני במדות שהתורה נדרשת בהן. והוא תמצית שיעורים אשר הגדתי בישיבת מרכז הרב מרן זצ"ל במשך שתי עשרות שנים. החלק השלישי: ההגיון

  בס"ד < לשיעור הקודם   לשיעור הבא > לצפיה בשיעור לחצו כאן להאזנה לשיעור לחצו כאן נלמד היום את הקדמתו של הרב שאר יישוב הכהן לספר קול הנבואה. נקדים ונאמר שהרב שאר ישוב ראה את ספר קול הנבואה כספר העוסק בתורת הנסתר וזאת אע"פ שאנו מוצאים איזכורים רבים של הפילוסופיות בהן עסק עם ישראל במהלך הדורות. מתוך הבנה זו הוא פותח את הקדמתו לספר בפסקה מתוך מסכת חגיגה העוסקת בארבעה שנכנסו לפרדס – לימוד הנסתר: " נכנס בשלום ויצא בשלום. בתלמוד בבלי במסכת חגיגה בפרק אין דורשין (ט"ו, ב) שנינו: ארבעה נכנסו בפרדס ואלו הן בן עזאי ובן זומא אחר (אלישע בן אבויה) וכו'. בן עזאי הציץ ומת (מת במשמעות שראה שם דברים כל כך עמוקים ונפשו דבקה בריבונו של עולם עד כדי כך שלא יכול היה לשוב ולחיות חיים ארציים ומת) . עליו הכתוב אומר "יקר בעיני ד' המותה לחסידיו". בן זומא הציץ ונפגע, ועליו הכתוב אומר: "דבש מצאת אכול דייך פן תשבענו והקאותו". אחר קצץ בנטיעות. רבי עקיבא יצא בשלום. בתלמוד הירושלמי שם הלשון רבי עקיבא נכנס בשלום ויצא בשלום ". " מרגלא בפומיה של כבוד קד