לימודי חול לכתחילה
בס"ד
בעיתון בשבע האחרון התפרסם מאמר חשוב של הרב
אליעזר מלמד בנושא לימודי קודש ומדעים[1]. בשיעור זה נרצה להוסיף מעט על
דברי הרב.
ישנה שאלה המלווה, בייחוד בדורות האחרונים,
את גדולי המחנכים בעם ישראל: האם לימודי החול נצרכים? האם יש צורך ליהודי שומר
תורה ומצוות ללמוד טריגונומטריה, פיסיקה מתקדמת או אפילו פסיכולוגיה במהלך התיכון
או שמא זה בזבוז זמן? הרי רוב האוכלוסייה לא משתמשת בטריגונומטריה בחיי היום יום
אלא רק במקצועות מאוד מסוימים. אז אולי נשקיע בתיכון בלימודי קודש בלבד וכשצריך
לצאת לשוק העבודה – אז, מי שירצה, ישלים תוך שנה שנתיים את הבגרויות ויתקדם משם.
גישה זו מצויה לא רק בחברה החרדית (שם המצב
קיצוני אף יותר) אלא חדרה גם לציבור הציוני דתי. ועל פניו, במבט הראשון, הטענות
מאוד חזקות, הרי אם העיקר הוא הקודש ואנו מצויים בעולם הזה לזמן מוגבל אז מה
המשמעות של כל עניין לימודי החול? למצוא עבודה?! – יש מספיק עבודות שלא מצריכות
ללמוד חשבון דיפרנציאלי ואינטגרלי.
אלא שיש בעיה מובנית בהבנה זו. הרב מלמד
מביא במאמרו מספר נקודות שיש לתת עליהן את הדעת, נביא אותם ונוסיף עליהן:
1) יש מצווה להכיר את מעשי ה': "אמרו חכמים (שבת עה, א): "כל
היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב - עליו הכתוב אומר 'ואת פועל ה' לא יביטו
ומעשה ידיו לא ראו' (ישעיהו ה, יב)". והכוונה לכל חוכמות הטבע, שמתוך
ההסתכלות במעשיו של מי שאמר והיה העולם אפשר להכירו, וזה היסוד לאהבת ה' וליראתו.
והביאו לדוגמה את חוכמת האסטרונומיה, מפני שהיא החוכמה המורכבת ביותר, שדורשת
יכולת מתמטית גבוהה (תשובות הרמב"ם קן ועוד)" ואנו מכירים את דברי
הרמב"ם המפורסמים[2]: "היאך היא הדרך
לאהבתו, ויראתו: בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים, ויראה
מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ--מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאווה תאווה גדולה לידע
השם הגדול, כמו שאמר דויד "צמאה נפשי, לאלוהים--לאל ח""
2) על מנת להשיג מקצוע - אם מונעים כיום
לימודי חול מנערים, יהיה להם קשה מאוד להשיג מקצוע והם פשוט יכולים להישאר במעגל
העוני ולא לצאת ממנו. גם אם ירצו ללמוד יהיה להם קשה להשלים את הלימודים ויש כאלה
שמתייאשים מראש. ישנם האומרים, על מה אתה מדבר?! תראה את החרדים שמשתלבים בשוק
העבודה, או את בני הישיבות הקטנות שעושים תוך שנתיים שלוש בגרות בלי שלמדו מראש
ומצליחים. נכון, אבל מה שהם לא מספרים זה את הקושי של השינוי הזה, של אדם שלא יודע
בכלל אנגלית או חשבון וצריך להתחיל ללמוד זאת מההתחלה, בגיל מבוגר. גם לא מספרים
על כל אלו שלא הצליחו להשלים את הלימודים למרות שניסו ונתקעו במעגל עוני. הכי קל
לספר את סיפורי ההצלחה, אבל לא מדברים על כל אותם אחרים שלא הצליחו בכך. במחקר
שערכה דגנית לוי[3]
נמצא ש-44% מהחרדים שמתחילים מכינות לקראת לימודים אקדמאים פורשים, וכמעט כ-50% מאלה
שמתחילים תואר ראשון.[4]
האידאל של הישארות בכולל כמה שיותר זמן
והסתמכות על הציבור היא שגויה, וכך כותב הרמב"ם[5]: "כל המשים על ליבו
שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם וביזה את התורה
וכיבה מאור הדת וגרם רעה לעצמו ונטל חייו מן העולם הבא".
3) אם עד עכשיו הסיבות היו פונקציונליות,
כלומר, נועדו לשרת מטרה כלשהי הרי שהסיבה השלישית מייצג משהו מהותי. ללא לימודי
החול אי אפשר להבין את התורה בצורה מלאה ונכונה. בהקדמה לתרגום של ר' ישראל
משאקלוב לספר אוקלידס הוא מספר שהגר"א היה אומר שמי שחסרה לו יד אחת (מידה
אחת) בלימוד שבע חכמות החול, חסרות לו כנגדה מאה ידות בהבנת התורה. ואני לא מתכוון
רק לימוד החכמות בשביל הפרקטיקה, כלומר: שיש צורך ללמוד כיצד החשמל פועל כדי לדעת
איך לפסוק הלכה בענייני שבת.
מדובר כאן על משהו מהותי הרבה יותר. כאשר
אנו לומדים מתמטיקה, אנחנו לא רק מחדדים את השכל (הרי אפשר לחדד את השכל בעוד
דרכים), אנחנו לומדים דרכי חשיבה והפשטה של מושגים. אנו גם לומדים מושגים חדשים
שעוזרים לנו להפנים ולהבין את התורה יותר נכון. לצורך הדגמת העניין: מושג האפס
ומושג אינסוף. הספרה אפס הומשגה רק בשנת 628 לספירה! רק לאחר מאתיים שנה הערבים
החלו להשתמש בה והחכם היהודי הראשון שהשתמש בספרה זו היה ר' אברהם אבן עזרא[6] שחי בתקופת ימי הביניים (1089 –
1167 לספירה). לנו כיום המושג אפס נראה מאוד פשוט, אבל הוא מושג מאוד חדש יחסית.
נחשוב איך נראה עולם חשיבה שחסר בו המושג הזה... ועוד לא התחלנו לדבר על מושג
האינסוף ואיך חכמת הנסתר שלנו מבוססת על המושג המופשט שנובע ממנו וכיצד ניתן
באמצעותו להבין ולהסביר עקרונות אמוניים בסיסיים כמו ידיעה ובחירה. יש הבדל גדול
מאוד בין אם אני בא ללמוד את סוגיית ה"מיגו"[7] לפני שלמדתי פסיכולוגיה לבין
אחרי.
כלומר לחכמות הטבע אין רק תפקיד פונקציונלי,
הן לא מהוות כלים המשמשים לעולם הזה בלבד, יש להם השלכה ישירה על העולם הרוחני
שלנו. הדוגמאות הללו נכונות גם לעולם הפיסיקה ושאר המדעים המדוייקים וגם לעולם
מדעי החברה כמו פסיכולוגיה כמו שהדגמנו. התיאוריות בכל אחד מהתחומים חושפות לנו לא
רק את האופן בו פועל הגוף החי, העולם או ההתנהגות של בני האדם אלא חושפות לנו
מושגים המשליכים על גודל עולמנו הרוחני.
ככל שאנו לומדים יותר כך עולם המושגים שלנו
נהיה רחב ועשיר יותר ומתוך כך גם יכול העיכול של רעיונות רוחניים מורכבים ומופשטים,
והתפיסה הרוחנית שלנו נעשים גבוהים יותר.
בזמנו הזכרנו[8] שאדם שאינו מבין מהי מלכות
יתקשה בשמונה עשרה לדמיין את עצמו עומד בפני מלך. גם אם קרא על מלכים בספרים, הוא
מעולם לא הפנים את המשמעות של מלוכה כיוון שלא חווה זאת על בשרו. כן הדבר גם כאן,
עושר של מושגים יוצר אצלנו עושר בעולם הרוחני מה שמאפשר לנו להבין וללמוד את
התורה, המשנה, הגמרא, ספרות הנסתר באופן יותר נכון ויותר שלם.
חשיבותם של לימודי החול אינה רק בערך
הפונקציונלי שלהם אלא ביכולת שלהם לשמש לנו כלים לתפוס, להבין ולהפנים את העולם
הרוחני ולהעמיק את עבודת ה' שלנו.
[1]
כ' באלול תשפ"ב, https://www.inn.co.il/news/577416
[2]
הלכות יסודי התורה פרק ב' הלכה א'
[3] שילוב חרדים
בהשכלה גבוהה, דגנית לוי, מכון ירושלים למחקרי מדיניות, 2021
https://jerusaleminstitute.org.il/wp-content/uploads/2021/06/Pub_561_Ultra-Ortodox-High-Education_2021.pdf
[4]
ראו גם מחקרו של איתן רגב, "אתגרים בהשתלבות חרדים בלימודים
אקדמיים", 2016,
https://che.org.il/wp-content/uploads/2017/05/%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%94%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%97%D7%A8%D7%93%D7%99%D7%9D.pdf
[5]
הלכות תלמוד תורה פרק ג' הלכה ו'
[6]
ספר המספר
[7]
ראו כאן להרחבה: https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%92%D7%95
[8]
"כבוד מלכים – מחשבות בעקבות פטירתה של מלכת אנגליה", https://noamhatchia.blogspot.com/2022/09/blog-post.html
תגובות
הוסף רשומת תגובה