איך יום הכיפורים מכפר על החטאים

 בס"ד

אומרת הגמרא במסכת שבועות[1]: "רבי אומר על כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יום הכפורים מכפר חוץ מפורק עול ומגלה פנים בתורה ומפר ברית בבשר שאם עשה תשובה יום הכפורים מכפר ואם לאו אין יום הכפורים מכפר...". לפי רבי יום הכיפורים מכפר גם למי ששב בתשובה וגם למי שלא, אבל חכמים חולקים ואומרים שיום הכיפורים מכפר רק על מי ששב בתשובה.

ופוסק הרמב"ם[2] כחכמים: "התשובה מכפרת על כל העבירות. אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה, אין מזכירין לו שום דבר מרשעו, שנאמר: 'ורשעת הרשע לא יכשל בה ביום שובו מרשעו' ועצמו של יום הכפורים מכפר לשבים, שנאמר: 'כי ביום הזה יכפר עליכם' " – כלומר שיום הכיפורים מכפר רק על מי ששב בתשובה.

ונשאלת השאלה, מה מיוחד ביום הכיפורים כיום, כיחידת זמן, שדווקא הוא מסוגל לכפר על החטאים? בנוסף, איך יום הכיפורים מכפר על החטאים שלנו – איך עובד הקסם הזה?

בעבר הזכרנו בשם הרב שרקי את ההבדל שבין סליחה לכפרה. כאשר אני מבקש סליחה ממישהו אני מבקש שיקבל אותי בחזרה (שאהיה מקובל בפניו), כאשר אני עומד ומבקש סליחה מאת הקב"ה, אני מבקש ממנו שיאיר אליי פנים כפי שהיה לפני אותו חטא.

כפרה לעומת זאת מהווה תיקון לחסרון אותו יצרנו. אם פגענו במישהו, הכפרה שלנו תהיה העובדה שריצינו אותו, אם מישהו הזיק בכוונה את חבירו, תקנתו שישלם לו ויעשה לו נחת רוח באופן כזה שימחה את הרושם שנוצר בעקבות החסרון אותו גרמנו.

כמו המשל על הילד שקבע מסמרים בגדר ולאחר שאביו כעס עליו הוא הוציאם וביקש סליחה – אבל הסליחה לא תיקנת את החורים שנוצרו בגדר, אותם יש לתקן. בקשה הסליחה של הילד מקבילה לבקשת הסליחה מהקב"ה ותיקון החורים שנוצרו בגדר מהווה את הכפרה על המעשה.

ליום הכיפורים עצמו יש את היכול לכפר "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתכם...". מה מתרחש ביום כיפור שגורם לכפרה? איך יכול להיות שמספיק שאדם יעשה תשובה (ברמה כלשהי) והקב"ה מכפר לו על החטא – כלומר מוחק את הרושם שיצר החטא? זה כמו להגיד שהילד הוציא את המסמרים והחורים התמלאו מעצמם!

כדי לענות על שאלה זו נצטרך להבין את אופיו המיוחד של יום הכיפורים. אומר המדרש[3]: "שכל המועדים עתידים ליבטל, וימי הפורים לא בטלים לעולם,שנאמר: לא יעברו וגו' רבי אליעזר אומר: אף יום הכיפורים לא יבטל לעולם, שנאמר: והייתה זאת לכם לחוקת עולם." – המדרש מלמד אותנו שלעתיד לבוא כל המועדות יתבטלו חוץ מפורים ויום הכיפורים. כלומר, המועדות יהיו בטלים בשישים ביחס לכל הניסים והאירועים העתידיים (לאו דווקא שיתבטלו ממש).

אבל מה מיוחד בפורים וביום כיפור שגורם להם שלא יתבטלו[4]? מסביר המהר"ל[5]: "ומאחר כי מדרגתם מעולם העליון, אין ביטול להם אף לזמן התחייה שיתבטל וענייני ענייני עולם הזה" – המדרגה של מועדים אלה נובעת מהעולם העליון.

כלומר, בפסח אנחנו חוגגים את יציאת מצרים, את המאורע בו הפכנו לעם. בסוכות אנו חוגגים את ישיבתנו בסוכות שהכין לנו הקב"ה במדבר, בשבועות את מתן תורה וכו'. המכנה המשותף בין כל המועדים הוא שהם מתייחסים לאירועים מכוננים שהתרחשו לעמינו כאן בעולם במהלך ההיסטוריה. אבל יום הכיפורים הוא מועד בו אנחנו משתחררים מהעולם הזה, מהחומר, וכל כולו מוקדש לעליה אל הקב"ה. כוחו של יום כיפור נובע מהכמיהה שלנו אל ה', בשאיפה שלנו לצאת מהמציאות החומרית שבהווה ולהתעלות למציאות שלימה, רוחנית ועתידית – מציאות של עולם הבא.

זו הסיבה שיום הכיפורים לא יתבטל לעתיד לבוא, כיוון שהשאיפה כלפי מעלה היא אינסופית, בכל מצב נוכל לשאוף, להתקדם ולעלות. גם כשנהיה במציאות של עולם הבא, תמיד יהיה לנו לאן להתקדם ולעלות "צדיקים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא"[6], בגלל שהצדיקים עסוקים בלעלות עוד ועוד, מוסיפים טוב על טוב. כהערת אגב נוסיף שהצדיק לא רוצה לעצור ולעמוד במקום, כדברי השיר "לא להגיע רק לשאוף"[7].

מכיוון שזהו אופיו של יום הכיפורים, כלומר השאיפה למעלה, אנחנו יכולים ללמוד מכאן על האורות העצומים, השפע העצום, שהקב"ה משפיע עלינו ביום זה[8]. יש כל כך הרבה אור, כל כך הרבה רוחניות במועד זה ששערי שמים פתוחים בו, שעצם הקשר שלנו ליום זה כבר מעלה אותנו גבוה ומתקן בנו את הרשמים שהשאירו בנו החטאים. אם בגדינו הוכתמו בכתמי החטא הרי שמגיע שטף האור העצום וגורם לכתמים אלו לדהות ולהעלם.

זו המשמעות של הכפרה על החטא ביום כיפור. אם החטא גרם לנו לייאוש פנימי, לחוסר הזדהות עם העולם הרוחני העמוק אליו אנו קשורים, חסם בנו את הצינורות הרוחניים שמזרימים בנו מים חיים – הרי שמגיע יום כיפור בעוצמתו  הרבה, פותח את הסתימה ומזרים בנו מים חיים.

ולכן גם אם אנחנו יחסית פאסיביים, חטאנו מתכפרים מעצם זה שאנחנו נמצאים ביום כיפור. אך כדי להגדיל עוד יותר את השפעתו עלינו, אנו נקראים לתת לו מקום רב יותר באמצעות הצום, העינויים והתפילות. באופן זה אנו מאפשרים ליותר אור ושפע להיכנס בתוכנו ולהשפיע עלינו ומתוך כך נצא עם "דלק" רוחני לכל השנה הבאה עלינו לטובה.

בשעה זו, שעת הנעילה, רגע לפני שהשערים ננעלים, זה הזמן שלנו לגייס את כל כוחנו ולישא תפילה לריבונו של עולם שתהיה לנו שנה טובה ומתוקה, שנת בריאות, עוז, גבורה ושלום.



[1] דף י"ג עמוד א'

[2] הלכות תשובה פרק ג' הלכה א'

[3] משלי ט'

[4] במסגרת זו נתמקד בהסבר על יום הכיפורים

[5] תפארת ישראל פרק נ"ג

[6] בבלי ברכות ס"ד א'

[7] השיר "לא נעצור", יורם טהרלב

[8] ניתן להעמיק ולומר שמתוך השפע שהקב"ה משפיע עלינו, אנחנו מגיבים עם רצון עז לעלות עוד ועוד


תגובות

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

"בנפול אויביך אל תשמח" או "באבוד רשעים רינה"?

האם היהדות מונותאיסטית?

שבת זכור - האם חייזרים יכולים להתגייר?