סוכות – אור מקיף ואור פנימי

 

בס"ד

אחד המאפיינים המרכזיים של חג הסוכות הוא ההקפות. בכל יום אנחנו מקיפים את ספר התורה פעם אחת ובהושענה רבה שבע פעמים. בנוסף לכך, כאשר אנחנו נוטלים לולב אנחנו מנענעים אותו לכל רוחות השמים – כלומר גם כאן ישנה התייחסות לכל מה שמקיף אותנו. ונשאלת השאלה מה המשמעות של כל ההקפות הללו ומדוע זה תופס מקום כל כך מרכזי בחג הסוכות?

בעולם הנסתר ישנם שני מושגים שיכולים לעזור לנו לענות על השאלות הללו: אור מקיף ואור פנימי. נדון במושגים אלו מזווית מאוד מצומצמת כיוון שהם מכילים ונקשרים לרעיונות רחבים יותר מאלה בהם אנו עוסקים במסגרת זו.

אור פנימי הוא כינוי להשפעתו של הקב"ה עלינו, שנכנס בנו ומחייה אותנו, כמו חשמל ש"מחיה" מכשירים שונים (מאוורר וכד'). האור הזה בא לידי ביטוי גם כאשר אנו מעיינים בתחום מסויים: כאשר אנחנו לומדים גמרא, תורה או פיסיקה למשל, עולות בנו שאלות, אנו מחפשים תשובות ולאחר תהליך חשיבה (לבד או בחברותא) מבריק בנו רעיון – השאלות שעלו בנו והרעיון לתשובה מהווים ביטוי למה שמכונה בשם: אור פנימי.

ככל שאדם משקיע יותר בתחום מסויים כך יאיר בתוכו יותר אור מאותו התחום: לאדם שמתמקצע בבנקאות למשל יש ידע רב ויכולת ניתוח גבוהים בעולם הבנקאות, ניתן לבוא ולהתייעץ איתו – על אדם כזה נאמר שיש לו אור פנימי רב שקשור לתחום הבנקאות. אדם שמשקיע הרבה בלימוד תורה ורכש יידע וכלים לעיון או פסיקת הלכה יהיה בעל אור פנימי רב בתחום התורני. וכן על זו הדרך.

אור מקיף לעומת זאת הוא אור שלא נכנס בי עדיין, עוד לא רכשתי אותו, הוא נמצא מסביבי. למשל: פסיכולוג שנכנס לספריה עם ספרים ומחקרים רבים בפסיכולוגיה נמצא במצב בו יש לו הרבה אור מקיף – הוא מוקף בהרבה יידע שהוא יכול לצבור ולהפנים. לתלמיד בבית מדרש יש הרבה אור מקיף בתחום התורני כיוון שהוא מוקף בספרים, רבנים ותלמידי חכמים אליהם הוא נחשף ואת ידיעותיהם, דרך התנהגותם ודרך עבודת ה' שלהם הוא יכול להפנים בתוכו.

כלומר, לפסיכולוג יש אור פנימי רב מעצם היותו בעל יידע ונסיון וכאשר הוא נכנס לספריה הוא נכנס למקום שיכול לתת לו הרבה כלים ויידע שאין לו כרגע – זה האור המקיף שלו. כאשר יישב הפסיכולוג ויילמד את הכתוב בספרים והמחקרים הוא יפנים לתוכו את האור המקיף ובכך היידע הזה ייהפך להיות חלק ממנו. האור המקיף יהפוך להיות אור פנימי.

אבל צריך לסייג את מה שאמרנו, נניח שמי שהיה נכנס לספריה היה תלמיד שנה א' לפסיכולוגיה, האם הוא היה מבין את הנאמר בספרים? האם היה יכול לבחון את הנאמר באופן שיאפשר לו לקחת את המידע התיאורטי הזה ולהופכו לכלים מעשיים? – לא, מדוע? כי אין לו יידע והבנה בתחום, במילים אחרות, אין לו מספיק אור פנימי. על מנת להיות מסוגל להכיל את היידע הנוסף, את האור המקיף, הוא צריך ללמוד יותר, להבין יותר. רק לאחר שיצר בו כלים מספיקים, אור פנימי גדול מספיק, הוא יכול להפנים את היידע הנוסף.

אותו הדבר לגבי בחור הישיבה, האם הוא יכול בשנה א' בישיבה להבין את דברי המהרש"א על התוס' ולהעלות שאלות ענייניות? לא בטוח בכלל, הוא קודם צריך להבין איך לומדים גמרא, רש"י, תוס' ורק לאחר מכן לעלות לשלב עיוני ומתקדם יותר. הוא צריך ליצור כלים שמסוגלים להכיל את האור המקיף.

ביום כיפור שמנו דגש בעבודה הפנימית שלנו, באור הפנימי שלנו. במהלך היום עסקנו בווידוי וחזרה בתשובה המטהרים אותנו ומאפשרים לאור הפנימי שלנו לגדול ולהאיר בתוכנו עוד ועוד. לא זו בלבד, אלא גם יצרנו לעצמנו את היכולת לספוג את השפע הנוסף העתיד להגיע לנו מאת הקב"ה.

אבל אם ביום כיפור שמנו את הדגש על עבודת האור הפנימי הרי שבסוכות אנו שמים דגש על האור המקיף, שיהיה משהו שנוכל לספוג. חשבו על בן הישיבה, כמה הוא היה יכול להתקדם ולגדול אם לא היה נמצא במקום בו יש תלמידי חכמים נוספים שיכולים לקדם אותו או ספרים נוספים בהם יכול לעיין? לא היה לו את הפוטנציאל להתקדם בכלל, הוא לא היה יכול לפתח את כישורי לימוד התורה שלו. זו בדיוק עבודתנו בסוכות, אנחנו עסוקים ביצירת האור המקיף שלנו - שיהיה לנו כמה שיותר אור מקיף במהלך השנה אותו נוכל לספוג ובו להיעזר על מנת לעלות מעלה מעלה. גם ברמה האישית וגם ברמה הכלל ישראלית.

זו אחת ממשמעויות ההקפות ונענועי הלולב – יצירת האפשרות, הפוטנציאל. כיוון שלעבוד רק על מי שאנחנו כעת לא מספיק, צריך לחשוב איך אנחנו גדלים ומה מאפשר לנו לגדול ולהתקרב לרבש"ע.