הברכה על הזוהר הצפוני
בס"ד
ב-1
בספטמבר 1859, יצא האסטרונום האנגלי ריצ'ארד קרינגטון לתצפת על השמש, הוא כיוון את
הטלסקופ המיוחד שנבנה עבור תצפיות מסוג זה כלפי השמש וראה תופעה שיכולה להעמיד את
האנושות כולה בפני קטסטרופה, והתאריך שהצרה הזו יכולה להתרחש בה הוא 2025.
כמה
לילות לפני כן נראה הזוהר הצפוני בשמי דרום ארצות הברית. קובנים מופתעים הביטו
כלפי מעלה כדי לצפות במחזה הנדיר. ביומני ספינות ששהו באותה העת ליד קו המשווה
ישנם תיאורים של הזוהר הזה.
מכשירים
מדעיים ברחבי העולם, שתיעדו שינויים זעירים במגנטיות כדור הארץ, פתאום חרגו מהסקאלה,
וזרמים חשמליים גרמו לקצר במערכות הטלגרף העולמיות. בבולטימור, מפעילי טלגרף עמלו מהשעה
8 בערב ועד 10 בבוקר למחרת כדי לשדר דיווח עיתונאי בן 400 מילים בלבד.
כמה
ימים מאוחר יותר, מעט לפני הצהריים ביום חמישי שלאחר מכן, ה-1 בספטמבר, האסטרונום
האנגלי ריצ'רד סי. קארינגטון תיעד קבוצה מוזרה של כתמי שמש. מדוע מוזרה? בגלל
גודלם העצום של האזורים החשוכים של הכתמים. בשעה 11:18 בבוקר הוא עֵד לפרץ אור לבן
עז משתי נקודות בתוך קבוצת כתמי השמש.
שבע
עשרה שעות לאחר מכן, ביבשת אמריקה, גל שני של זוהר הקוטב הפך את הלילה ליום עד דרום
פנמה. אנשים יכלו לקרוא עיתון באור האדום והירוק. כורי זהב בהרי הרוקי התעוררו ואכלו
ארוחת בוקר בשעה אחת לפנות בוקר, חושבים שהשמש זרחה ביום מעונן. מערכות הטלגרף הפכו
לבלתי שמישות ברחבי אירופה וצפון אמריקה[1].
תחשבו
מה זה היה יכול לגרום כיום, כשחיינו מבוססים על רשתות החשמל. לפי הערכות האקדמיה
האמריקנית הלאומית למדעים התפרצות דומה תעלה היום 2 טריליון דולר ליום ועלולה
להשאיר את החוף המזרחי של ארה"ב בעלטה למשך שנה שלימה[2].
האירוע
הזה, מאותה השנה, נקרא על שמו: אירוע
קרינגטון.
בואו
נבין יותר את הזוהר הצפוני, והאם יש סיכוי שנראה אותו גם בישראל? אם כן, האם יש
לברך עליו את ברכת "עושה מעשה בראשית".
הזוהר
הצפוני הוא תופעה שמתרחשת בגלל "רוח השמש" כלומר זרם של חלקיקים טעונים
באנרגיה שהשמש פולטת כל הזמן. כשהחלקיקים הללו מגיעים לאזור כדור הארץ הם נמשכים
בעיקר לקטבים בגלל השדה המגנטי של הכוכב שלנו. השדה המגנטי הזה הוא מעין מגן בלתי
נראה סביב העולם.
כשהחלקיקים
הללו פוגעים באטמוספירה הם מתנגשים בגזים כמו חמצן וחנקן מה שגורים לגזים לשחרר
אורות בצבעים שונים כמו ירוק ואדום. עם זאת, לפעמים יש התפרצויות או סערות
סולאריות של השמש שגורמות לשחרור רב יותר של חלקיקים, מה שגורם להם להגיע גם
לאיזורים דרומיים יותר של הכדור – כמו שקרה ב-1859.
במהלך
השנים הצליחו המדענים לגלות חוקיות בסערות השמש וגילו שהן מתרחשות במחזורים של 11 שנים.
בדצמבר 2019 נכנסה השמש למחזור ה-25 שלה מאז החלו המדידות וכבר בשנת 2024 נתגלו
חריגות במחזור הנוכחי, הוא נראה גם בדרום ארצות הברית[3]. החשש הוא שב-2025, השנה
השישית למחזור, שנת השיא, הסערות תתחזקנה ונוכל לראותו גם כאן בישראל.
אם
כך, במידה ונראה אותו, האם נוכל לברך עליו "עושה מעשה בראשית"?
אומרת
המשנה במסכת ברכות[4]:
"על הזיקין, ועל הזועות, ועל הברקים, ועל הרעמים, ועל הרוחות, אומר ברוך שכחו
וגבורתו מלא עולם על ההרים, ועל הגבעות, ועל הימים, ועל הנהרות, ועל המדברות, אומר
ברוך עושה מעשה בראשית" – המשנה מפרטת לנו רשימה של דברים עליהם מברכים
עושה מעשה בראשית. מה שמאפיין אותם הוא העובדה שמדובר על תופעות טבע מיוחדות
הקיימות מששת ימי בראשית.
אנו
רואים שהתופעות המנויות במשנה אינן כוללות תופעות נוספות כגון: גייזרים, הזוהר
הצפוני ועוד. בנוסף, אם נחפש בפוסקי
זמנינו התייחסות לעניין יהיה קשה לנו מאוד למצוא מי שעוסק בשאלה זו. גם אני,
כשחיפשתי את התשובה לכך, כמעט ולא מצאתי מי שעוסק בה.
אחרי
נסיונות חיפוש שלא צלחו פניתי לקבוצה רבנים ושאלתי אם מישהו נתקל בשאלה ואחד מהם
הפנה אותי לחיי אדם שכך כותב[5]: "על רוחות הם סערות גדולות
שאין מצויין תמיד וזה אינו מתחיל בלילה ועל הזיקין שנראה כאלו כוכב רץ ממקו' למקום
ועל הברקים ועל הרעמי' אם הם תכופים יחד מברך על שניהם ברוך את ה' א-לוהינו מלך
העולם עושה מעשה בראשית או ברוך אתה ה' א-לוהינו מלך העולם שכחו וגבורתו מלא עולם ואם...ועל
הבליצין שהם בלא רעם כלל רק מחמת חום שמעתי שאין זה ברקים הנזכרים בגמרה ואין מברכין
עליו..." – אמר לי אותו הרב שה"בליצין" הוא מה שאנחנו קוראים
לו הזוהר הצפוני ואין מברכים עליו.
אך
אין זה הפירוש המילולי של המילה בליצין. מילה זו היא לשון רבים של המילה
"בליץ" שמשמעותו בגרמנית: הבזק. בליצין הם הבזקים ולא תופעה שדומה לזוהר
הצפוני.
עם
זאת, ניתן להבין בדבריו, שאם תופעת טבע לא מופיעה ברשימה שבמשנה, אין מברכים עליה.
לאחר
חיפושים נוספים חשבתי לבדוק אולי הרב מלמד בפניני הלכה מתייחס לעניין, ונראה שכן[6]:
"על
כל תופעת טבע מיוחדת, כדוגמת הר געש בהתפרצותו, גייזר, מפלי מים מרשימים וליקוי חמה
או לבנה, צריכים לברך. כי מה שחכמים מנו אינם אלא דוגמאות, ללמדנו שכל הרואה תופעת
טבע מרשימה כדוגמתם מברך (ראו שער העין ז, הערה טו; אור לציון ח"ב מו, סג)"
– כלומר, לפי מה שכותב הרב מלמד מברכים בשם ומלכות "עושה מעשה בראשית"
על תופעות אלה. לדבריו הוא מביא שני מקורות: את הספר "שער העין" ואת
ה"אור לציון". אבל אם נעיין בספרים בפנים, נראה שהם מגיעים למסקנה שונה
מהרב מלמד. וכך כותב ב"שער העין"[7]: "מהגאון רבי חיים קנייבסקי
שליט"א שמעתי דאין לנו אלא מה שתקנו חז"ל ואין לברך על שום דבר שלא הוזכר
בשו"ע. וכן שמעתי מעוד גדולי הוראה מובהקים שליט"א. וראה במכתבו של הגר"י
זילברשטיין שליט"א בסוף הספר. אך מבעל שבט הלוי שליט"א שמעתי דפשיטא שהרואה
הר געש בהתפרצותו צריך לברך. וביאר דהא דלא הוזכר הר געש בשולחן ערוך משום שאינו מצוי
במדינות אלו. ומבואר דסבירא ליה (שהוא סובר) דכל המנויים (בגמרא) אינן
אלא דוגמא. וכן שמעתי מהגאון רבי ניסים קרליץ שליט"א. ויש לסייע לזה מברכת משנה
הבריות שהסכמת הפוסקים שהמנויין בשולחן ערוך הם רק דוגמא...וזה מטעם שהמחייב הוא צורה
משונה וממילא כל צורה משונה מחייבת ברכה והכא נמי לכאורה הגדר הוא כל תופעת טבע שאינה
מצויה והעולם בד"כ מתפעל מראייתה. וכן העיד הגרפ"מ גולדשמיט שליט"א
בספרו קובץ הלכות בסי' רכ"ח דראה לרבינו בעל שבט הלוי שליט"א שבירך על מפל
המים בכפר ענגלברג בשוייץ עושה מעשה בראשית בשם ומלכות ומפל זה אינו גדול במיוחד שיהא
לו דין נהר. אמנם יש להעיר מהשמטת השו"ע מפלי מים, אף שמצויים במדינות אלו.
ולענין
דינא נראה דכיון דיש אומרים שאין בכוחנו לחדש ברכות שלא הוזכרו חז"ל ספק ברכות
להקל ואין לברך על כל אלו הדברים רק בלא שם ומלכות ובלאו הכי אי אפשר להקיש מדעתינו
לכל הדברים המנויים לעיל וכן כששאלתי לבעל שבט הלוי שליט"א אם לשיטתו יברכו גם
על ליקוי חמה השיב צריך להתיישב בדבר" – בעל "שער העין" מסביר שיש מחלוקת בין
הפוסקים: האם הרשימה המופיעה במשנה היא רשימה סגורה עליה אין להוסיף? או שמדובר על
דוגמה ומהרשימה יש ללמוד למקרים נוספים. הכרעתו היא לברך ללא שם ומלכות.
אך
זה יוצא שונה ממה שהרב מלמד כותב, ומדוע מפנה אליו כמקור? יש לציין שבאור לציון
כותב שמי שנוהג לברך "עושה מעשה בראשית" בשם ומלכות יברך גם על מערת
הנטיפים ומשמע שגם הוא סובר שמה שנכתב בגמרא מהווה דוגמה. אבל מה בדבר "שער
העין"?
צלצלתי
למכון התורני הר ברכה, המכון שאחראי על הוצאת ועריכת פניני הלכה וכך ענה לי: שיש
כלל בפניני הלכה. כשהרב מלמד כותב ראו וכד', מטרתו לא להביא ראיה לדבריו אלא עוד
מקור שעוסק בסוגיה ומביא דברים דומים ואפילו חולקים. אבל אם לא נכתב משהו מעין זה,
מדובר על מקור לפסק. כלומר, הרב מלמד פוסק לומר בשם ומלכות ומפנה להרחבת העיון למקורות
הנ"ל.
לאחר כתיבת השיעור קיבלתי תשובה מהרב יוסף צבי רימון: "בעניין שאלתכם על ברכת עושה מעשה בראשית על גרמי שמים שלא מופיעים במפורש בחז"לאכן נראה שעניין ברכת "עושה מעשה בראשית" על ראיית גרמי השמים השונים, המקרים שחז"ל הביאו הם בדווקא, ולא רק דוגמאות.
זאת משום שלעניין ברכת הגומל, השולחן ערוך (ריט, ט) הביא מחלוקת האם ארבעת האנשים שהוזכרו שצריכים לברך הגומל זה בדווקא או רק דוגמא לכל מי שנחלץ מסכנה, ולמעשה כתב לחוש ולברך בלא שם ומלכות, והמשנה ברורה (שם ס"ק לב) כתב בשם אחרונים כן לברך.
ניתן היה לחשוב שגם לגבי התפעלות מראיית הזוהר הצפוני תהיה אותה מחלוקת, האם ה"זיקין" שמופיעים במשנה (ברכות נד.) ופירושם ראייה של כוכב שביט או מטאור (עי' בגמרא שם נח: ועיין בשו"ע רכז, א ומ"ב שם ס"ק א) הם בדווקא, או שהם רק דוגמא לתופעה שמתפעלים ממנה וניתן לברך גם על תופעות מפליאות אחרות כזוהר הצפוני.
אך למעשה יש מקום לחלק ולומר שכל המחלוקת היא דווקא בברכת הגומל שברור מהלשון שלה שהיא נתקנה לא על עצם חציית המדבר אלא על הטובה של ההצלה מהסכנה שיש בו, ומשם כך כתב הריב"ש (סימן שלז) שיש לברך על כל סכנה גם אם מופיעה באופן אחר.לעומת זאת בגרמי השמים לשון הברכה מלמד שהברכה היא עליהם עצמם, ולא על ההתפעלות שהאדם חווה בתוכו ואם כך אין לברך אלא על מה שחכמים קבעו לברך עליהם. לכן סיכום, הלכה למעשה אין לברך על הזוהר הצפוני עושה מעשה בראשית, ובוודאי שלא בשם ומלכות."
לסיכום, אנו רואים מספר דעות בנושא, לפי דעת הפניני הלכה: ניתן לברך על הזוהר הצפוני בשם ומלכות, לפי ספר "שער העין" ניתן לברך ללא שם ומלכות ולפי הרב רימון אין לברך כלל. נראה שניתן ללכת על דרך האמצע ולברך ללא שם ומלכות. אבל גם מי שמברך בשם ומלכות, יש לו על מי לסמוך.
[1] https://www.scientificamerican.com/article/bracing-for-a-solar-superstorm/
[2] https://www.space.gov.il/node/131544
[3] https://www.ynet.co.il/environment-science/article/h1qjznkxc
[4] פרק ט' משנה ב'
[5] הלכות ברכות כלל ס"ג סעיף ז
[6] ברכות פרק ט"ו סימן ו'
[7] פרק ז' סקט"ו
תגובות
הוסף רשומת תגובה