נובי גוד וחג ההודיה לאור ההלכה

בעשורים האחרונים, עם גלי העלייה הגדולים ממדינות ברית המועצות לשעבר, נוספה לנוף הישראלי תופעה תרבותית חדשה - חגיגות ה"נובי-גוד", ראש השנה האזרחי. רבים מהעולים הביאו עימם מסורת זו של התכנסות משפחתית סביב עץ אשוח מקושט ("יולקה"), הענקת מתנות, סיפורים על "דד-מורוז" (סבא חורף) וציון המעבר בין השנים האזרחיות. ונשאלת השאלה, האם מותר לנו להשתתף בחגיגות אלה?

שאלה זו מצטרפת לשאלה יותר כללית, האם מותר לנו לחגוג חגים אזרחיים כמו חג ההודיה האמריקאי? האם הנובי גוד נמצא באותו מעמד הלכתי של חג ההודיה? בשיעור זה אנסה להציע כיוון הלכתי בעניין. מטבע הדברים ומהיותו קצר הוא אינו מקיף את כל החומר בנושא.

נתחיל את הדיון בהתייחסות לחג ההודיה. מאורע זה הוא אזרחי במובהק. חג ההודיה הוא חג אמריקאי מסורתי שמקורו במאה ה-17, כאשר המתיישבים הראשונים (הידועים כ"אבות האומה") הגיעו מאנגליה לאמריקה. לאחר חורף קשה במיוחד, ובעזרת האינדיאנים המקומיים, הם הצליחו לגדל יבול ראשון. בסתיו 1621, הם חגגו את הצלחת היבול יחד עם האינדיאנים בסעודה משותפת שנמשכה שלושה ימים, והודו לא-ל על השפע והברכה. מאז, החג הפך למסורת שנתית באמריקה, ונחגג בכל שנה ביום חמישי הרביעי של חודש נובמבר. המשפחות מתכנסות לארוחה חגיגית, שבמרכזה תרנגול הודו צלוי, ומביעות הכרת תודה על הדברים הטובים בחייהן.

בפוסקי זמנינו דנו בשאלה האם אנו יכולים לחגוג חג זה. הבעיה העיקרית העולה מדבריהם היא האם בעת שמציינים את המאורע עוברים על איסור מן התורה של "ובחוקותיהם לא תלכו[1]". הרמ"א והגר"א נחלקו בשאלה האם יש איסור ללכת בחוקות הגויים רק אם הם חסרי הגיון? או בכל מקרה אין לעשות כמעשיהם.

הרמ"א כותב[2]: "וכל זה אינו אסור אלא בדבר שנהגו בו העובדי כוכבים לשם פריצות כגון שנהגו ללבוש מלבושים אדומים והוא מלבוש שרים וכדומה לזה ממלבושי הפריצות או בדבר שנהגו למנהג ולחוק ואין טעם בדבר דאיכא למיחש ביה משום דרכי האמורי ושיש בו שמץ עבודת כוכבים מאבותיהם אבל דבר שנהגו לתועלת כגון שדרכן שכל מי שהוא רופא מומחה יש לו מלבוש מיוחד שניכר בו שהוא רופא אומן" – כלומר, לפי הרמ"א, איסור של "ובחוקותיהם" קיים רק היכן שאין הגיון באותו חוק של גויים כיוון שאז אנו חוששים שהרעיון הפנימי של אותו המנהג נובע במקור מעבודה זרה. אבל לפי הגר"א[3] אפילו אם יש טעם למעשה הגויים אין לעשות כמעשיהם.

על מנת להכריע בין שתי הדעות נפנה לשיטתו של הרב משה פיינשטיין[4]. הרב פיינשטיין בתחילה חושב לאסור את חגיגת חג ההודיה מן הדין אך לאחר מכן הוא מגיע למסקנה שניתן לחגוג אותו אבל רק אם לא מתייחסים אליו בתור מצווה או חובה. אם חוגגים את חג ההודיה כשמחת הרשות באופן ארעי (כלומר ללא הפיכת השמחה למצווה או חובה) הדבר מותר. עם זאת בשורה התחתונה הוא פוסק שראוי שלא להשתתף בחג זה.

וכן כותב הרב יוסף דב סולוביצ'יק[5]: "דעת רבינו היתה שמותר לאכול בשר עוף (טורקי) בסוף נובמבר ביום הטנקס-גיווינג...וכן שאין באכילתו ביום הטנקס-גיוווינג משום חוקות הגויים."

האם ניתן להשוות את המקרה של חג ההודיה לנובי גוד?

נובי גוד בתרגום מילולי הוא: שנה חדשה. לפני המהפיכה הקומוניסטית התקיימו חגיגות של שנה חדשה אלא שהיה להן אופי נוצרי ופגאני. במהלך המהפיכה הקומוניסטית, הדת נאסרה והחגים הדתיים בוטלו. במקביל, חיפש המשטר הקומוניסטי חלופות חילוניות לחגים הדתיים וכך נוצר הנובי גוד. לכאורה, אם זה המצב אנו יכולים לחשוב שיהיה לו את אותו הדין של חג ההודיה.

אלא שבנובי גוד יש סמלים בעייתיים: יולקה, כלומר עץ אשוח ו"דד מורוז",כלומר סבא חורף.

מקורו של היולקה, כלומר הצבת עץ האשוח הוא פגאני, אלילי. מציבים עץ ירוק עד שמסמל את החיים דווקא בשיאו של החורף. המנהג המודרני של הצבת העץ היה במאה ה-16 ורק במאה ה-17 החלו להציבו בבתים פרטיים. הנצרות לקחה את הרעיון הזה ואימצה אותו לחג המולד. הסיבה שמציבים עץ אשוח בחג המולד, הם הסבירו, הוא כי העץ מסמל את החיים הנצחיים כביכול של אותו האיש.

אבל רואים שיש הבדל בין הצבת העץ במסגרת חג המולד לבין הצבתו במסגרת הנובי-גוד. אצל הנוצרים הוא מהווה ממש סמל דתי ואילו בנובי גוד אין לו משמעות כזו בכלל. עם זאת יש לציין את מה שכותב המשנה ברורה על השלחן ערוך בסימן תצ"ד סעיף קטן י' בהקשר לחג השבועות: "נוהגין להעמיד אילנות בבית הכנסת ובבתים, זכר שבעצרת (כלומר, בחג השבועות) נידונו על פרות האילן; והגר"א ביטל מנהג זה משום שעכשיו הוא חק העמים להעמיד אילנות בחג שלהם" – כלומר, למרות שאין חשש לעבודה זרה בהעמדת אילנות בבית הכנסת, הגר"א ביטל זאת כי זה דומה למנהג הגויים להעמיד עץ אשוח. כלומר, יוצא שגם אם הנובי גוד אינו חג דתי, מכיוון שלעץ האשוח יש גם משמעות דתית מוכרת אין להשתמש בו.

גם מקורו של דד-מורוז אינו נוצרי. דד-מורוז (סבא כפור) במקור הוא שד מהמתולוגיה הסלאבית שעוזר לילדים טובים ועובדי כפיים. הוא אינו מייצג את ניקולאס שהיווה את המקור לסנטה קלאוס, למרות הדמיון הרב שיש ביניהם. דד-מורוז קדם מבחינה כרונולוגית לרעיון של סנטה קלאוס.

יוצא שגם דד מורוז וגם היולקה אינם נוצרים או בעלי משמעות דתית אלא רק נראים כך. אז האם, על פי מה שכתבנו קודם, יהיה ניתן להשתתף בחגיגת נובי גוד?

אם אין עץ אשוח או חגיגות על ראיית או מציאת דד-מורוז, ניתן לחגוג חג זה – אם כי, מכיוון שמדובר בחג אזרחי ללא שום משמעות דתית עדיף להימנע מהחגיגה הזו. אם יש עץ אשוח עדיף להימנע או לשים אותו בצד.

אך כל זה בצד ההלכתי היבש, במציאות כידוע המצב יותר מורכב כיוון שיוצאי חבר העמים, גם הדתיים, כן מציינים את האירוע ואם נאסור את ההשתתפות בו או נבטל אותו כיוון שמדובר בחג אזרחי ייווצר ואקום אליו יכנסו גורמים שירחיקו את האנשים עוד יותר מהיהדות. לכן נראה לי שבמצב שמדובר באנשים שמקפידים כן לציין את האירוע עליו הם גדלו, אם ניתן להימנע מהצבת יולקה, או להתחפש לדד מורוז (שמקורה של דמות זו היא ממש פגאנית במובהק) זה הכיוון העדיף. כך או כך, ניתן ליצוק תוכן חיובי לאירוע כמו דברי תורה, שמחה על העליה לארץ וכד'.

---

[1] ויקרא יח ג

[2] יורה דעה סימן קע"ח סעיף א'

[3] שם סק"ח

[4] אגרות משה ד' תשובה י"ב

[5] נפש הרב עמוד רל"א