האם מותר להשתתף בשייט שנמשך בשבת?
בס"ד
האם
מותר לצאת לשייט בסירת תענוגות, קרוז, שתימשך בשבת?
הגמרא
במסכת שבת[1] מלמדת אותנו שלשה דינים:
"תנו רבנן: (1)אין מפליגין בספינה פחות מג' ימים קודם לשבת במה
דברים אמורים לדבר הרשות אבל לדבר מצוה שפיר דמי[זה בסדר] (2)ופוסק עמו על
מנת לשבות ואינו שובת דברי רבי, רבן שמעון בן גמליאל אומר אינו צריך (3)ומצור
לצידן אפילו בערב שבת מותר":
1)
בתוך שלשת הימים שקודמים לשבת אור להתחיל להפליג בספינה (משמע שאם עלינו לספינה
ביום ראשון, שני או שלישי – מותר).
2)
אם היהודי עולה על ספינה שאמורה לשוט גם בשבת, יש מחלוקת בין רבי לבין רבן שמעון
בן גמליאל האם הוא צריך לסכם עם רב החובל לעצור את הספינה בשבת או שאין צורך לבקש
זאת.
3)
אם מדובר על ערים קרובות שהשיט ביניהם אורך מעט זמן, מותר לשוט גם בערב שבת.
המפרשים
מתלבטים בשאלה מדוע בתוך שלושת הימים הקודמים לשבת אין להתחיל לשוט? המשנה ברורה[2] מסכם את חמשת השיטות שעוסקות
בשאלה זו: "והנה הרבה טעמים נאמרו על זה בפוסקים: 1) יש אומרים הטעם שמא
יצטרך הישראל לעשות מלאכה בעצמו בשבת משום פיקוח נפש דמקום סכנה הוא" – זוהי
שיטתו של הרז"ה[3].
החשש הוא שמא יבוא יצטרך לחלל שבת. שיטה זו סוברת שאין על היהודי להכניס את עצמו
מראש למצב שבו יש חשש סביר שיכול לבוא לידי חילול שבת. אבל אז עולה השאלה: אם כן,
למה הברייתא בגמרא אוסרת לשוט בספינה דווקא שלשה ימים לפני שבת, הרי אם זו הסיבה
יהיה אסור לשוט אפילו לפני כן!
ועל
כך עונה המשנה ברורה בהמשך הדיבור: "דשלשה ימים קודם שבת מקרי קמא שבתא (ימים
שלפני השבת) וחל עליו להזהר שלא יבוא לידי חילול שבת אבל קודם ג' ימים דהם מקרי
בתר שבת העבר (ימים שאחר השבת שעברה) עדיין לא חל עליו אזהרת שבת הבאה ושרי
להפליג בהם ואז אף אם יצטרך אחר כך לבוא לידי חילול שבת משום פיקוח נפש שרי."
– כלומר החיוב של האדם להיזהר מלהכניס את עצמו לחשש פיקוח נפש בשבת חל רק כאשר שבת
הבאה מתקרבת, אך לא לפני.
2)
"או
שיעשה האינו יהודי בעל הספינה עבורו מלאכה בקשירת הקלע ושאר חילולים" –
זוהי שיטתו של הרמב"ן. יש איסור על גוי לעשות מלאכה עבור ישראל בשבת, וכאן
בטוח שיהיה מצב בו הגוי יעשה מלאכה בשבילו, עצם השטת הספינה היא מלאכה האסורה
מדאורייתא. אם היהודי מתחיל לשוט בספינה מיום רביעי נראה הדבר כאילו התנה לחלל את
השבת.
3)
"או
משום איסור תחומין כמבואר בבית יוסף באריכות" – זוהי שיטת רבינו חננאל.
יש איסור לצאת יותר מאלפיים אמה מחוץ לעיר בשבת, וכאן הספינה עוברת יותר מאלפיים
אמה.
4)
"והרי"ף
סבירא ליה דאי משום חשש מלאכה או תחומין ודאי היה אסור אף קודם ג' ימים וגם לדבר
מצוה לא היה מותר אלא דעיקר האיסור משום ביטול מצות עונג שבת דכל ג' ימים הראשונים
יש להם צער מחמת נענוע הספינה שגופו משתבר וכדכתיב יחוגו וינועו כשכור וגם מחמת
סרחון העולה מן הימים המלוחין ואין רוחו חוזרת לבוא עד אחר ג' ימים שהורגל בזה וכמו
שכתב בסעיף ב'" – הרי"ף מסביר שהחלוקה בימים נובעת מפגיעה במצוות
עונג שבת. עד שלושה ימים האדם יכול לסבול ממחלת ים ואז לא יוכל לענג את השבת.
5)
"ויש
אומרים דהטעם שאסרו להפליג בספינה הוא מפני שנראה כאלו צף ושט על פני המים בשבת
וזהו אסור לכולי עלמא מפני גזירה שמא יעשה חבית של שייטין וכדלקמן בסימן של"ט
וקודם ג' ימים שרי דעל ידי שהוצרך להפליג זמן הרבה קודם שבת אית ליה היכרא (יש
לו היכר) ולא יבוא לעשות חבית של שייטין." – זוהי שיטת התוספות. החשש
הוא שיבוא להכין מעין רפסודה בשבת. כל עוד הוא יוצא בתחילת השבוע, הוא כבר רגיל
להיות בספינה ואין חשש שיבוא לבנות אותה, אבל בתוך שלשה ימים החשש הזה גובר.
השולחן
ערוך פוסק[4]:
א.
"מותר להפליג בספינה אפילו בערב שבת אם הולך לדבר מצוה ופוסק עמו שישבות
ואם אחר כך לא ישבות אין בכך כלום אבל לדבר הרשות אין מפליגין בספינה פחות משלשה
ימים קודם השבת.
– דין ראשון:
לאדם ששט לדבר מצווה מותר לשוט אפילו בתוך שלשה ימים לשבת הבאה. לעומת זאת, אדם
ששט לדבר הרשות מותר רק לפני כן להתחיל את השייט.
הגה אבל
קודם שלשה ימים שרי אפילו בספינה שמושכים אותה על ידי בהמות ואפילו אין בגובה המים
עשרה [טפחים] ואפילו במקום שיצטרך הישראל לעשות אחר כך מלאכה בשבת להוליך הספינה. – פוסק הרמ"א, אם עולים לפני שלשה ימים אין צורך לחשוש
לשום אחת מהסיבות שהזכרנו.
ואם
הוא דרך מועט כמו מצור לצידון שאין ביניהם כי אם מהלך יום אחד מותר להפליג בערב
שבת בבקר מפני שאפשר שיגיע שם קודם השבת ומקום שנהגו שלא להפליג בערב שבת כלל
אפילו דרך מועט אין מפליגין"
– בדרך קצרה כמו מצור לצידון מותר לצאת לשייט אפילו בערב שבת חוץ ממקומות שנהגו
בהם שלא להפליג בערב שבת.
ב.
"הא דאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת הטעם משום עונג שבת
שכל שלשה ימים הראשונים יש להם צער ובלבול וקיא [ודווקא] למפליגים בימים המלוחים
אבל בנהרות אין שום צער למפליגים בהם ולפיכך מותר להפליג בהם אפילו בערב שבת והוא
שלא יהא ידוע לנו שאין בעמקם עשרה טפחים אבל במקום שידוע לנו שמקרקע הספינה לקרקע
הנהר פחות מעשרה טפחים אסור )לצאת
חוץ לתחום) משום איסור תחומין.- השולחן ערוך תופס את דעת הרי"ף אבל מוסיף ומסייג שאם אנחנו
יודעים שאין בין הספינה לקרקע עשרה טפחים, אסור לשוט. אבל למה עשרה טפחים? כיוון
שמעל עשרה טפחים לא נחשב האדם כאילו הוא מהלך על הארץ ואין איסור תחומין מעל גובה
זה[5]. אם המים עמוקים יותר מעשרה
טפחים, לא נחשבת הספינה כמהלכת על הקרקע ולכן איסור תחומין לא רלוונטי לגביה.
האם
שיקול מחלת הים נכון גם בזמננו? הרב משה לוי בספר מנוחת אהבה[6] כותב: " ובזמן הזה שהאניות משוכללות ביותר, ואין
שום צער ובלבול למפליגים בהם, מותר להפליג אפילו בערב שבת" – עם זאת, ניתן להניח שמי
שמכיר את עצמו ויודע שגם בספינות אלה סובל ממחלת ים, שלא יתחיל את השיט החל מיום
רביעי. מצד שני, כותב המאירי[7] שמי שרגיל להפליג בים ויודע
שלא יסבול ממחלת ים, יוכל להתחיל בשייט גם בתוך שלושה ימים לשבת. ומוסיף
הרמב"ם בתשובה[8]
שהדבר נכון גם במצב בו שטים במקומות שאין חשש למחלת ים, כגון בנהרות גדולים, מותר.
הגה: וכן בספינה שיצטרך הישראל לבא
לידי מלאכה בשבת אסור ליכנס בה שלשה ימים קודם השבת אפילו הם נהרות הנובעים והוא
למעלה מעשרה אבל אין איסור במה שהבהמות מושכות הספינה בשפת הנהר ולא דמי להליכה
בקרון שאסור."
יוצא
מהשו"ע והרמ"א שאין בעיה לשוט בספינה שממשיכה לשוט בשבת, גם אם אנו שטים
לדבר הרשות, אם התחלנו את השייט בשלושת הימים הראשונים של השבוע.
אבל
אז עולה השאלה, מה הדין בספינה שמי שמפעילים אותה הם יהודים? – במצב כזה לא ניתן
למצוא היתר כיוון שאסור ליהודים להשיט את הספינה בשבת. נקודה נוספת שיש לתת עליה
את הדעת היא שאם רוב השטים בספינה יהודים, אע"פ שצוות הספינה גויים, זה נחשב
שהגויים עושים מלאכה עבור ישראל והדבר אסור.
נסכם:
א.
אם עובדי הספינה יהודים – אסור להפליג בה כיוון שאנו נהנים מחילול שבת.
ב.
אם צוות הספינה גויים ורוב הספינה גויים, יהיה מותר לשוט בה גם בתוך ג' ימים לשבת,
אלא אם כן יודע שיחלה במחלת ים. אם רוב הספינה יהודים: השמירת שבת כהלכתה[9] מחלק בין מצב בו הספינה בכל
מקרה תפליג, בין אם יש אנשים ובין אם לאו, שאז מותר. אבל אם אינה מפליגה עד
שממלאים את כולה – אסור.
יש
לציין שכל הדיון הנ"ל הוא על עצם השייט ולא דנו בהקשר זה בנושאים אחרים
הקשורים לשבת, כשרות וכד'
תגובות
הוסף רשומת תגובה