רשומות

שאין גלות אחר הגאולה – יום העצמאות

תמונה
בס"ד כאשר התחלתי לכתוב את השיעור ידעתי שלא אוכל לתת מענה שלם לשאלה שאציג וככל שכתבתי אותו עוד ועוד הרגשתי שאני מחטיא את הכיוון, הרי אין לי רוח נבואית, והוכחה לוגית גם אינה בנמצא. אך עם זאת, כיצד ניתן להסתכל סביב ולא לראות את התקופה המופלאה בה אנו חיים? - אבל אולי לא, אולי אני רק משכנע את עצמי? אך לא אקדים את המאוחר... ישנה מסורת שעוברת ואומרת שלא תהיה גלות אחר הגאולה האחרונה. מתוך מסורת זו רואים בהקמת מדינת ישראל כחלק מתהליך הגאולה האחרונה, מה שאומר שיותר לא תהיה גלות. הדבר בא למשל בדבריו של הראי"ה קוק זצ"ל [1] : " מאמין הוא העם כולו, שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו " וניתן למצוא עדויות למסורת זו במגוון מקומות במהלך ההיסטוריה [2] , למשל: על הפס' בהושע [3] "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו"   כותב הרד"ק: " והחכם רבי אברהם בן עזרא ז"ל פירש...יחיינו מיומים זה המאמר הוא על העתיד ומיומים משל לשני גליות גלות מצרים וגלות בבל ביום השלישי משל לגלות הזה השלישי שיקימנו ממנו ו...

דעת תורה, אמונת חכמים ופסיקת הלכה

בס"ד דעת תורה, אמונת חכמים ופסיקת הלכה ניתן לקרוא את השיעור גם כקובץ בקישור זה לא מעט פעמים יוצא לנו להיתקל בפשקווילים בשם מרנן ורבנן גדולי ישראל שליט"א, במודעה בעיתון או במכתב רבנים שכותרתו "ועשית ככל אשר יורוך". לעניינים אלה מדביקים גם את השם "דעת תורה" שאחריה אין להרהר או לשאול אלא יש לפעול לפיה. הדבר בא לא רק במרחב הציבורי אלא גם ברשות היחיד: אנשים מתייעצים עם הרב בנושאים מנושאים שונים, חלק בנושאים הלכתיים וחלק בנושאים שאינם כאלה במטרה ללכת אחר הוראתו של הרב. המקור לביטוי דעת תורה מופיע בגמרא [1] בסוגיה העוסקת בגיד הנשה. לדעת רבי יהודה גיד הנשה נוהג רק בירך אחת, "והדעת מכרעת את של ימין", שנוהג בירך הימנית דווקא. על דברים אלה מקשה הגמרא: " איבעיא להו: מיפשט פשיטא ליה לרבי יהודה, ומאי 'דעת' – דעת תורה, או דילמא ספוקי מספקא ליה ומאי 'דעת' – דעת נוטה? " – דעת תורה במובן זה היא דעת התורה לעומת דעת נוטה שמשמעותה היא דעתו האישית של רבי יהודה. אנו רואים שהשימוש בביטוי דעת תורה בסוגיה זו שונה משימושו בימי...