שאין גלות אחר הגאולה – יום העצמאות

בס"ד

כאשר התחלתי לכתוב את השיעור ידעתי שלא אוכל לתת מענה שלם לשאלה שאציג וככל שכתבתי אותו עוד ועוד הרגשתי שאני מחטיא את הכיוון, הרי אין לי רוח נבואית, והוכחה לוגית גם אינה בנמצא. אך עם זאת, כיצד ניתן להסתכל סביב ולא לראות את התקופה המופלאה בה אנו חיים? - אבל אולי לא, אולי אני רק משכנע את עצמי? אך לא אקדים את המאוחר...

ישנה מסורת שעוברת ואומרת שלא תהיה גלות אחר הגאולה האחרונה. מתוך מסורת זו רואים בהקמת מדינת ישראל כחלק מתהליך הגאולה האחרונה, מה שאומר שיותר לא תהיה גלות. הדבר בא למשל בדבריו של הראי"ה קוק זצ"ל[1]: "מאמין הוא העם כולו, שאין גלות עוד אחרי הגאולה ההולכת ומתחלת שלפנינו" וניתן למצוא עדויות למסורת זו במגוון מקומות במהלך ההיסטוריה[2], למשל: על הפס' בהושע[3] "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו"  כותב הרד"ק: " והחכם רבי אברהם בן עזרא ז"ל פירש...יחיינו מיומים זה המאמר הוא על העתיד ומיומים משל לשני גליות גלות מצרים וגלות בבל ביום השלישי משל לגלות הזה השלישי שיקימנו ממנו ונחיה לפניו שלא נגלה עוד לעולם ונחיה תמיד לפניו כל ימי עד שלא נחטא עוד". אך עם זאת, מהיכן באה המסורת הזו? וגם אם נמצא את מקורה, מהיכן בא הביטחון שאנו מצויים כרגע בגאולה האחרונה? בקץ?

השאלה מתחדדת לאור העובדה שבקרב עם ישראל בתקופת בית שני היתה הרגשה חזקה ומקובלת שהמקדש לא ייחרב. עד כדי כך היתה תפיסה זו חזקה שישנם תיאורים בספר מלחמת היהודים[4] על כך שנשלחו אותות על החורבן הממשמש ובא. החכמים פירשו אותות אלו כאזהרות לקראת הבאות ואילו רוב העם ראה בהם סימנים טובים, ש-ה' יושיע אותם:

אם כך, מי אומר לנו שאנו מפרשים את המאורעות באופן נכון? מי ערב לכך שאין אנו עוצמים את עינינו?

בשלב הראשון צריך לדעת שישנו הבדל בין הבית שני לבין ימינו אנו, בבית שני אמנם היתה הרגשה, אך היתה מסורת שעברה מדור לדור שהוא עתיד להיחרב וכן כותב הראב"ד בהשגותיו על הרמב"ם[5]: "לפי שהיה יודע עזרא שהמקדש וירושלים עתידים להשתנות ולהתקדש קידוש אחר עולמי בכבוד ה' לעולם כך נגלה לי מסוד ה' ליראיו לפיכך הנכנס עתה שם אין בו כרת". וכן בגמרא[6] מובאת מסורת על פי נבואת ירמיהו שבית שני עתיד להיחרב. ביחס לימינו, אין בנמצא מסורת כזו, להיפך, ישנם מקורות לא מעטים על כך שאין גלות אחר תחייתנו.

הרב יוסף קלנר כתב בשנת תשמ"ה מכתב ארוך[7] שעוסק ביחס למדינת ישראל, באות י"א הוא מביא את המקורות לכך שאין גלות לאחר הגאולה, למשל:

דורש המדרש[8] את הפסוק בזכריה[9]: "וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם יְקֹוָק פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ" –  "דבר אחר והשלישית יותר בה שאין מתישבין בארצם אלא בגאולה שלישית, גאולה ראשונה זו גאולת מצרים, גאולה שניה זו גאולת עזרא, השלישית אין לה הפסק" – אם אנו מעיינים במילים בהם משתמש המדרש אנו רואים שרק בזמן הגאולה השלישית עם ישראל יתיישבו על אדמתם. המהר"ל בספרו נצח ישראל[10] מאריך בביאור העניין וכן בספר "אם הבנים שמחה" ועוד במקורות רבים שמביא במכתבו.

ניתן לעיין בעוד ועוד מקורות בנושא אך עדיין עומדת השאלה בעינה, מניין לנו שזמנינו הוא הוא זמן הגאולה האחרונה בה אנו עוסקים ולה אנו מייחלים?

דבר זה ניתן לראות במגוון רחב של מקומות: האדמו"ר מגור כתב להורי תלמידים כאשר פרצה מלחמת המפרץ הראשונה: "בטוחים אנו בהשי"ת כי לא יטוש את עמו ונחלתו לא יעזוב, לא יהיה עוד אסון וגלות מארה"ק - כדאי' בזוה"ק ....", ובספר מעייני הישועה א' כותב: "ואמנם הדבר ברור כשמש בצהריים, שחורבן שלישי לא יהיה עוד, ומדינת ישראל שקמה לא תמוט עולם ועד". וכן כותב הרב עובדיה יוסף זצ"ל בחוברת התורה שבעל פה שנת תשל"ד, שרוב גדולי ישראל רואים בהקמת המדינה אתחלתא דגאולה. וכך מספר ד"ר יעקב הרצוג (בנו של הרב הראשי הרצוג): " בשנת תש"א (1941) כשעמד רומל בשערי הארץ ואבי זצ"ל ביקר אז בוושינגטון, הזהירו הנשיא רוזוולט שלא לחזור לארץ ישראל, העומדת להיכבש בידי הגרמנים. השיב לו אבי: הנביאים ניבאו על שני חורבנות, לא על חורבן שלישי. וכאשר אמר כן היה. הגרמנים נחלו תבוסה, עם ישראל שב להיות ריבוני בארצו, וכל ענני הקדרות שחלפו מעל שמי ישראל נמוגו כלא היו".

אני זוכר שהרב נחום אליעזר רבינוביץ' ראש ישיבת מעלה אדומים סיפר לנו שנשאל האם אנו מצויים בתהליך של גאולה, וכך ענה: בכל פעם שאני נשאל שאלה זו אני לוקח את השואל אל חלון הישיבה ומראה לו את המדבר המכוסה בירק, הרי זה בדיוק מה שאומר יחזקא-ל הנביא[11]: "וְאַתֶּם הָרֵי יִשְׂרָאֵל עַנְפְּכֶם תִּתֵּנוּ וּפֶרְיְכֶם תִּשְׂאוּ לְעַמִּי יִשְׂרָאֵל כִּי קֵרְבוּ לָבוֹא". ואומרת הגמרא[12] - אין לך קץ מגולה מזה.

כלומר, ברגע שארץ ישראל חוזרת לפרוח זהו סימן מובהק שהגיע עת הקץ. זה בדיוק מה שאנו רואים בעינינו. מי שקורא את מה שכותב מארק טווין בספרו "מסע התענוגות בארץ הקודש" רואה את התיאורים על השממה שהיתה כאן. למשל, את המרחב סביב הכינרת הוא מתאר כך: "בכל מרחב השממה סביבנו לא היה אפילו קמצוץ צל". הוא מתאר את עמק יזרעא-ל כמקום שומם, שיש איזשהו גמל בכפר דבוריא שקשור לעץ אבל מעבר לכך אין כלום כאשר כיום עמק יזרעא-ל הוא אחד המקומות הפורחים והפורים ביותר בארץ. מי שנוסע לבאר שבע רואה את כל הירק המכסה את הדרך, את כל הפריחה שנעשתה במדבר.

מעניין לקרוא את המשך נבואת יחזקא-ל[13]: "כִּי הִנְנִי אֲלֵיכֶם וּפָנִיתִי אֲלֵיכֶם וְנֶעֱבַדְתֶּם וְנִזְרַעְתֶּם: וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל כֻּלֹּה וְנֹשְׁבוּ הֶעָרִים וְהֶחֳרָבוֹת תִּבָּנֶינָה: וְהִרְבֵּיתִי עֲלֵיכֶם אָדָם וּבְהֵמָה וְרָבוּ וּפָרוּ וְהוֹשַׁבְתִּי אֶתְכֶם כְּקַדְמוֹתֵיכֶם וְהֵטִבֹתִי מֵרִאשֹׁתֵיכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי יְקֹוָק: וְהוֹלַכְתִּי עֲלֵיכֶם אָדָם אֶת עַמִּי יִשְׂרָאֵל וִירֵשׁוּךָ וְהָיִיתָ לָהֶם לְנַחֲלָה וְלֹא תוֹסִף עוֹד לְשַׁכְּלָם ".

כיום אנו עדים בעינינו להתגשמות נבואת ישעיהו[14] : "שאי סביב עיניך וראי כלם נקבצו באו לך בניך מרחוק יבואו ובנותיך על צד תאמנה[15]", "אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ:שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ זָהָב וּלְבוֹנָה יִשָּׂאוּ וּתְהִלֹּת יְקֹוָק יְבַשֵּׂרוּ:כָּל צֹאן קֵדָר יִקָּבְצוּ לָךְ אֵילֵי נְבָיוֹת יְשָׁרְתוּנֶךְ יַעֲלוּ עַל רָצוֹן מִזְבְּחִי וּבֵית תִּפְאַרְתִּי אֲפָאֵר: מִי אֵלֶּה כָּעָב תְּעוּפֶינָה וְכַיּוֹנִים אֶל אֲרֻבֹּתֵיהֶם:[16]" – הנביא ישעיהו מנבא שעם ישראל שיגיע לארץ יבהל מכל הגויים (גוי במשמעות של קבוצות אנשים גדולות) שמגיעים לארץ ויפחד. העם יעמוד המום וישאל "מי אלה כעב תעופינה (מיהם אלה שעפים אלינו כמו עבים (עננים)) וכיונים אל אורבותיהם (מי הם אלה שחוזרים אלינו כמו היונים שחוזרות לקינם גם אם היו במקום רחוק)"? ישעיהו אומר, אין לכם ממה לפחוד אלו הם בניכם ובנותיכם השבים מהגלות.

אנו חיים בתקופה מופלאה שלא היתה כמותה מאז ימי בית ראשון. לא היתה מציאות באלפיים חמש מאות השנים האחרונות ש-45% אחוזים מעם ישראל נמצאים על אדמתם. עולם התורה לא פרח כל כך מאז תקופת חזקיהו המלך. אנשים לא חשבו במונחים של שלטון אוטונומי מאז ימי בית ימי הבית הראשון זו מציאות שלא ניתן להתעלם ממנה, אז יש חסרונות, יש צרות ויש לא מעט דברים לתקן, אך כל אלו אינם ייסורי גסיסה אלא חבלי לידה.

אמנם עדין אנו לא נמצאים בגאולה השלימה אך אנו הולכים קדימה בדרך העולה בית א-ל. ויהי רצון שכשם שזכינו לאתחלתא דגאולה כן נזכה לגאולה השלימה במהרה בימינו אמן!

---

[1] אורות התחיה פרק כ"ו

[2] ראו למשל כאן

[3] פרק ו' פסוק ב'

[4] ספר שישי פרק ה' אות ג'

[5] הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה י"ד

[6] נזיר ל"ב עמוד ב'

[7] ניתן למוצאו כאן

[8] מדרש תנחומא מהדורת ורשא פרשת שופטים אות ט'

[9] פרק יג פס' ח

[10] פרק מ"ח

[11] פרק ל"ו פס' ח

[12] סנהדרין דף צ"ח עמוד א'

[13] שם פסוקים ט – י"ב

[14] פרק ס' פס' ד

[15] תאמנה – ישאו ויביאו אותן בדרך כבוד

[16] ישעיהו פרק ס' פסוקים ה-ח