נעם התחיה

בס"ד קברי צדיקים ותפילה למלאכים המנהג להשתטח על קברי צדיקים ידוע לנו עוד מתקופת הגמרא. ידועה הגמרא המפורסמת [1] על כלב בן יפונה שהלך לחברון להתפלל על קברי האבות כדי להנצל מעצת המרגלים: " ...והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן: אבותי, בקשו עלי רחמים ". ובמסכת תענית [2] מובאת המחלוקת הבאה: " למה יוצאין לבית הקברות (בתענית)? פליגי בה (חולקים בזה) רבי לוי בר חמא ורבי חנינא: חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים. מאי בינייהו (מה ההבדל ההלכתי בין שניהם)? איכא בינייהו (ההבדל ביניהם הוא) קברי עכו"ם " – כלומר, אם הסיבה שיוצאים לבית הקברות היא כדי שיבקשו עלינו רחמים, אז לא יוצאים לבית הקברות של העכו"ם. מגמרא זו אנו לומדים שיש דעה שסוברת שבתענית אנו יוצאים לבית הקברות על מנת לבקש מהמתים להתפלל עלינו. מנהג זה של עליה להתפלל בקברי צדיקים אנו מוצאים במהלך הדורות, למשל בשו"ת מנחת אלעזר [3] מביא את שער הגלגולים שם כתוב שפעמים רבות שלח האר"י את תלמידיו להשתטח על קברי תנאים ואמוראים על מנת שיגלו להם סתרי תורה

בס"ד בשנת 1956 שודר בפעם הראשונה האירוויזיון, או בשמו המלא: תחרות הזמר של האירוויזיון. תחרות זו מהווה חידה גדולה, לכאורה מדובר בתחרות שירים רגילה בה משתתפות המדינות החברות באיחוד האירופי ואוסטרליה – אבל אם בזה היינו מסתפקים דיינו, מה שמפליא כל כך הוא כיצד כבר עשרות שנים תחרות זו זוכה לפופולריות כל כך גדולה. גם כיום, שישנם ערוצים רבים בהם משמיעים שירים לכל אורך השנה מכל השפות ובכל הסגנונות, תחרות זו לא מאבדת מקיסמה. אבל לא בכך נגמר העניין, מושקעים בתחרות זו תקציבי עתק בהפקה, בתלבושות, בזמרים, הכל נעשה בצורה הכי נוצצת, מושכת עין ולפעמים אף מוגזמת. אז מה סוד הקסם של האירוויזיון? אך אם אנו מתפלאים על הנעשה בזמנים כתקנם, השנה (תשפ"ד) השאלה מתחדדת לאור ההפגנות הרבות והמשקל הרב שייחסו להשתתפותנו באירוויזיון עקב המלחמה. ושוב נשאל, על מה המהומה? הרי אם אף אחד לא היה מייחס חשיבות לתחרות זו, לא היו הפגנות כה גדולות ואלימות נגדנו. על מנת לנסות לעמוד על העניין בואו נטוס כמה עשרות שנים אחורה, לשנות החמישים של המאה הקודמת, לאירופה השסועה והמדממת שלאחר מלחמת העולם השניה. באותה תקופה, ב