נעם התחיה

  בס"ד הגמרא במסכת חולין [1] מספרת לנו על אדם בשם רמי בר תמרי [2] : "בסורא לא אכלי כחלי (עטיני הבהמה, כיוון שמעורב בהן חלב חששו מערבוב של בשר וחלב), בפומבדיתא אכלי כחלי. רמי בר תמרי, שהוא רמי בר דיקולי מפומבדיתא, הזדמן לסורא בערב יום כיפור . הוציאו הכל את כחלי בהמותיהם וזרקו אותם, (שפסקו הלכה כרב שאוסר לאכול את הכחל) . הלך הוא, שפסק הלכה כרב יהודה שהיה מורה ההלכה בפומבדיתא, ליקט אותם ואכלם . הביאוהו לפני רב חסדא , אמר לו: למה עשית זאת ? אמר לו: ממקומו של רב יהודה אני, שאוכל כחל . אמר לו: ואינך סובר שמי שיוצא ממקום למקום נותנין עליו חומרי המקום שיצא משם וחומרי המקום שהלך לשם "? אמר לו: חוץ לתחום אכלתי אותם . ובמה צלית אותו? אמר לו: בחרצנים . ושמא מיין נסך היו? אמר לו: לאחר שנים עשר חדש היו (ואין להם כבר לחלוחית יין שיכולה להיות יין נסך) . ושמא של גזל היו? אמר לו: ייאוש בעלים היה, שצמחו עליהם עשבים . ראהו שלא היה מניח תפילין, אמר לו: מה טעם אינך מניח תפילין ? אמר לו: חולה מעיים אני, ואמר רב יהודה: חולה מעיים - פטור מן התפילין . ראהו שלא הטיל חוטי ציצית, ...

  בס"ד כמעט בכל בית יהודי בליל ראש השנה יש רגע קצת מוזר: אנחנו יושבים סביב השולחן, מחזיקים קרא, רוביא או תפוח בדבש, ואומרים 'יהי רצון'. ממבט מהצד, זה עלול להיראות כמעט כמו טקס מאגי או סגולה תמוהה. יתרה מזאת - התורה אוסרת עלינו איסור חמור לנחש ולייחס משמעות לאירועים אקראיים, אז איך ייתכן שדווקא ביום הדין הגדול אנחנו כולנו עסוקים בסימנים? כדי להבין את המנהג, עלינו לצלול אל דברי חז"ל. הגמרא במסכת כריתות [1] מביאה ברייתא בשם רב אמי, שמציעה למי שרוצה לדעת מה יקרה איתו בשנה הקרובה לעשות שלושה סימנים: לדעת אם יחיה - שידליק נר בבית בלי רוח בעשרת ימי תשובה, אם אורו ימשיך וידלק יידע שיחיה, לדעת אם יצליח בעסק - שיגדל תרנגול ויראה אם הוא משמין, ולדעת אם יחזור בשלום מהדרך - שיבדוק אם מופיע צל לבבואה של הבבואה שלו בבית אפל (לא ברור כל כך מהי בבואה של בבואה). אולם מיד אחר כך הגמרא דוחה את הפרקטיקה הזו ואומרת: " ולאו מילתא היא " – אין לעשות כן! ממה חוששת הגמרא? " דילמא חלשא דעתיה ומתרע מזליה " – שאם הסימן לא יעבוד, דעתו של האדם תחלש והדבר יפגע במזלו. חשוב ל...

 בס"ד במהלך החתונה ובשבעת הימים הבאים אחריה אנו מברכים שבע ברכות מיוחדות. אחת מהברכות הללו היא ברכת "שהכל ברא לכבודו". באופן פשוט פירוש הברכה היא שהקב"ה ברא את כל היקום ומה שמעבר לו על מנת שכבודו יתגלה. ונשאלת השאלה, מדוע הקב"ה צריך את זה בכלל? למה הקב"ה רוצה שיכבדו אותו? וכי הקב"ה רודף כבוד ח"ו? זה לא הגיוני! פירוש מושג הכבוד ביחס להקב"ה אלא יש לנו להבין מה הכוונה כאשר אנו משתמשים במילה כבוד ביחס להקב"ה. ואכן, ביחס למושג "כבוד ה'" ישנן כמה דעות: הרמב"ם במורה נבוכים [1] מסביר שמושג זה יכול להתפרש לשני כיוונים: א) מה זה כבוד? – כבוד הוא " האור הנברא (שפע אלוקי) אשר ישכינהו השם במקום [מסויים, כמו הר סיני או משכן בכדי] להגדלה (להגדיל ולרומם את המעמד או המקום בעיני בני האדם) על דרך המופת (כחלק מנס) , (כמו שכתוב:) 'וישכן כבוד ה' על הר סיני ויכסהו וגו'' 'וכבוד ה' מלא את המשכן '" – כלומר כבוד הוא גילוי א-לוקי מתוך העולם: כמו מעמד הר סיני או השראת השכינה בבית המקדש. ב) " ופע...