נעם התחיה

  בס"ד נכנסה שבת, באנו לסדר את שולחן הסעודה לקראת הארוחה ופתאום גילינו שעל השולחן מונח כרטיס אשראי, האם מותר לקחת ולשים אותו במקום אחר על מנת שנוכל לאכול על שולחן ערוך ומסודר? כידוע, כרטיס אשראי הוא מוקצה - על כך אין חולק. אבל למה בעצם? הרי מדובר בסך הכול בחתיכת פלסטיק. מתברר ששאלה פשוטה לכאורה, על חפץ שכולנו מחזיקים בארנק, פותחת דיון מעניין על ההגדרות ההלכתיות של מוקצה, על הדרך שבה אנחנו מסווגים חפצים ועל השאלה עד כמה ההבחנות הללו משפיעות על ההלכה למעשה. כדי לענות על השאלה, נצטרך קודם להכיר את סוגי המוקצה השונים ואת ההבדלים ביניהם. נקדים ונאמר שישנם ארבעה סוגי מוקצה עיקריים: א) כלי שמלאכתו לאיסור - כלי שמשמש לעשיית מלאכות האסורות בשבת, למשל פטיש, מיקסר וכד'. ב) מוקצה מחמת גופו - זהו עצם, שאינו כלי ואינו נחשב לא כמאכל אדם ולא כמאכל בהמה כגון חול, אבנים וכד' ג) מוקצה מחמת חסרון כיס - זהו כלי שהאדם מקפיד עליו שלא ייפגם ולא יתקלקל. למשל תמונה, פמוטים יקרים וכד'. ד) בסיס לדבר האסור - מדובר על חפץ שמצד עצמו הוא אינו מוקצה, כמו מגש, אבל בערב שבת בין השמשות היה ...