נעם התחיה

בס"ד דיני תשעה באב שחל בשבת דיני השבת 1) בשבת עצמה אין מראים סימני אבלות ואוכלים ושותים כבכל שבת. 2) לפני תפילת מוסף אומרים "אב הרחמים" אך במנחה אין אומרים "צדקתך צדק". 3) אפשר לאכול סעודה שלישית כרגיל (וגם כסעודה מפסקת) אך רק עד השקיעה (השנה, תשע"ט: 19:29 – בפתח תקווה) כיוון שאז נכנס הצום. 4) אחר שקיעת החמה   עד מוצאי השבת אסורים ברחיצה, סיכה וברחיצת הידיים אך אין נוהגים מנהגי אבלות (כלומר, אין חולצים את הנעלים עד צאת השבת ולא יושבים על הארץ), אך מי שהתפנה מותר ברחיצת הידיים. מוצאי השבת 1) בצאת השבת אין מבדילים עדיין אלא אומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", מחליפים מבגדי השבת לבגדי החול וחולצים נעלים. 2) נוהגים לאַחֶר את תפילת הערבית כרבע שעה לאחר צאת השבת כדי שכל המתפללים יספיקו להתארגן ולהגיע לתפילה ולקריאת מגילת איכה. 3) אומרים בערבית "אתה חוננתנו". מי ששכח לומר או שלא התפלל צריך לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול" על מנת שיוכל לעשות מלאכה. דיני ההבדלה 1) לאחר ערבית, מגילת איכה והקינות חוזרים הביתה ...

בס"ד קברי צדיקים ותפילה למלאכים המנהג להשתטח על קברי צדיקים ידוע לנו עוד מתקופת הגמרא. ידועה הגמרא המפורסמת [1] על כלב בן יפונה שהלך לחברון להתפלל על קברי האבות כדי להנצל מעצת המרגלים: " ...והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן: אבותי, בקשו עלי רחמים ". ובמסכת תענית [2] מובאת המחלוקת הבאה: " למה יוצאין לבית הקברות (בתענית)? פליגי בה (חולקים בזה) רבי לוי בר חמא ורבי חנינא: חד אמר הרי אנו חשובין לפניך כמתים וחד אמר כדי שיבקשו עלינו מתים רחמים. מאי בינייהו (מה ההבדל ההלכתי בין שניהם)? איכא בינייהו (ההבדל ביניהם הוא) קברי עכו"ם " – כלומר, אם הסיבה שיוצאים לבית הקברות היא כדי שיבקשו עלינו רחמים, אז לא יוצאים לבית הקברות של העכו"ם. מגמרא זו אנו לומדים שיש דעה שסוברת שבתענית אנו יוצאים לבית הקברות על מנת לבקש מהמתים להתפלל עלינו. מנהג זה של עליה להתפלל בקברי צדיקים אנו מוצאים במהלך הדורות, למשל בשו"ת מנחת אלעזר [3] מביא את שער הגלגולים שם כתוב שפעמים רבות שלח האר"י את תלמידיו להשתטח על קברי תנאים ואמוראים על מנת שיגלו להם סתרי תורה...