נעם התחיה

בס"ד < לשיעור הקודם   לשיעור הבא > להאזנה לשיעור לחצו כאן פרק ג'  (בְּחוֹלֵי הַנֶּפֶשׁ) אָמְרוּ  הַקַּדְמוֹנִים: כִּי יֵשׁ לַנֶּפֶשׁ בְּרִיאוּת וָחֳלִי, כְּמוֹ שֶׁיֵשׁ לַגּוּף בְּרִיאוּת וָחֹלִי. וּבְרִיאוּת הַנֶּפֶשׁ הִיא: שֶׁתִּהְיֶה תְכוּנָתָהּ וּתְכוּנַת חֲלָקֶיהָ - תְּכוּנוֹת שֶׁתַּעֲשֶׂה בָהֶן תָּדִיר הַטּוֹבוֹת וְהַפְּעֻלּוֹת הַנְּאוּתוֹת; וְחָלְיָה הוּא: שֶׁתִּהְיֶה תְכוּנָתָהּ וּתְכוּנַת חֲלָקֶיהָ - תְּכוּנוֹת שֶׁתַּעֲשֶׂה בָהֶן תָּדִיר הָרָעוֹת וְהַפְּעֻלּוֹת הַמְגֻנּוֹת. אָמְנָם, בְּרִיאוּת הַגּוּף וְחָלְיוֹ - מְלֶאכֶת הָרְפוּאוֹת תַּחְקֹר עָלָיו.   בפרק זה עובר הרמב"ם לדון בתיקון המידות. יש להדגיש שכאשר הרמב"ם עוסק בחוליי הנפש הוא אינו מתכוון למה שאנו מכנים כיום כמחלת נפש, זאת הוא מכניס לקטגוריה של חולי הגוף (כפי שנראה בהמשך) ומשאיר את הטיפול בהם לרופאים. וכך כותב בחיבורו פרקי משה [1] : " אמר משה: ידוע מאמר הפילוסופים, כי לנפש בריאות וחולי כמו שלגוף בריאות וחולי. ואותן מחלות הנפש ובריאותה אשר ירמזו אליה, הן בדעות ובמידות, ואלה מיוחדות ...

בס"ד < לשיעור הקודם     לשיעור הבא > להאזנה לשיעור לחצו כאן אָמְנָם הַמַּעֲלוֹת - הֵן שְׁנֵי מִינִים: מַעֲלוֹת הַמִּדּוֹת ו‏מַעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת. וּכְנֶגְדָּן שְׁנֵי מִינֵי פְחִיתוּת. אָמְנָם, מַעֲלוֹת הַשִּׂכְלִיּוֹת הֵן יִמָּצְאוּ לַחֵלֶק הַשִּׂכְלִי. מֵהֶן-הַחָכְמָה, וְהִיא: יְדִיעַת הַסִּבּוֹת הָרְחֹקוֹת וְהַקְּרוֹבוֹת, אַחַר יְדִיעַת מְצִיאוּת הַדָּבָר אֲשֶׁר יֵחָקְרוּ סִבּוֹתָיו; ו‏מֵהֶן - הַשֵּׂכֶל, אֲשֶׁר מִמֶּנּוּ הַשֵּׂכֶל הָעִיּוּנִי, וְהוּא הַנִּמְצָא לָנוּ בַּטֶּבַע, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַמֻּשְׂכָּלוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת; וּמִמֶּנּוּ - שֵכֶל נִקְנֶה, וְאֵין זֶה מְקוֹמוֹ. וּמֵהֶן - זַכּוּת הַתְּבוּנָה, וְטוּב הַהֲבָנָה, וְהוּא: לַעֲמֹד עַל הַדָּבָר וְלַהֲבִינוֹ מְהֵרָה בְּלֹא זְמָן, אוֹ בִזְמָן קָרוֹב. וּפְחִיתוּת זֶה הַכֹּחַ - הֵפֶךְ אֵלּוּ, אוֹ שֶׁכְּנֶגְדָּם.   אם קודם הרמב"ם עסק בשאלה על איזה חלק ניתן לצוות, כלומר היכן מתקיימים מעשי המצוות? הרי שכאן עובר הרמב"ם לדון במושא החינוך . במעלות ובפחיתויות שיכולות לבוא מכל אחד מן החלקים שהזכיר. הרמב"ם ...

בס"ד < לשיעור הקודם     לשיעור הבא > להאזנה לשיעור לחצו כאן פרק ב'  (בְּעִנְיָנֵי כֹחוֹת הַנֶּפֶשׁ, וּבְידִיעַת הַחֵלֶק אֲשֶׁר בּוֹ יִמָּצְאוּ הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת וְהָרָעוֹת)   דַּע,  שֶׁהָעֲבֵרוֹת וְהַמִּצְווֹת הַתּוֹרִיּוֹת, אָמְנָם, יִמָּצְאוּ בִשְׁנֵי חֲלָקִים מֵחֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ, וְהֵם: הַחֵלֶק הַמַּרְגִּישׁ וְהַחֵלֶק הַמִּתְעוֹרֵר לְבָד; וּבִשְׁנֵי אֵלּוּ הַחֲלָקִים יִהְיוּ כָּל הָעֲבֵרוֹת וְהַמִּצְווֹת. אָמְנָם, הַחֵלֶק הַזָּן וְהַחֵלֶק הַמְדַמֶּה - אֵין מִצְוָה בּוֹ וְלֹא עֲבֵרָה, שֶׁאֵין לַדַּעַת וְלַבְּחִירָה בְּאֶחָד מִשְּׁנֵיהֶם מַעֲשֶׂה כְּלָל; וְלֹא יוּכַל הָאָדָם בְּדַעְתּוֹ לְבַטֵּל מַעֲשֵׂיהֶם, אוֹ לְמַעֲטָם מִפְּעֻלָּה אֶחָת. הֲלֹא תִרְאֶה שֶׁשְׁנֵי הַחֲלָקִים הָאֵלֶּה, רְצוֹנִי לוֹמַר: הַזָּן וְהַמְדַמֶּה יַעֲשׂוּ בְּעֵת הַשֵּׁנָה הַפְּעֻלָּה הַמְיֻחֶדֶת לָהֶם. מַה שֶּׁאֵין כֵּן בִּשְׁאָר כֹּחוֹת הַנָּפֶשׁ. כל ציוויי התורה שייכים רק בחלק המרגיש ובחלק המתעורר. חמשת החושים מהווים את החלק המרגיש. ישנם הרבה ציוויים הקשורים להנאה ...